אנחנו רוצים לומר שלום ליהודה דוכן, אחיו של סגן יוחאי דוכן הי"ד, מפקד מחלקה בגדוד 13 שבחטיבת גולני, שנהרג בקרב גבורה במוצב נחל עוז בשמחת תורה. היה בן 26 בנופלו. יהודה איך עוברים עליכם הימים מאז שמחת תורה?
"לא פשוט, מאתגר מאוד, אבל אנחנו משתדלים להרים את הראש, ומשתדלים להסתכל על הדברים במבט של אמונה, על הצער שלנו בפרט ולצער של כלל עם ישראל".
איפה זה תפס אתכם? תחילת המלחמה, ביום שמחת תורה בבוקר.
"אני הייתי אצל אמא שלי, בשמחת תורה בחג, הייתי בבית כנסת, אנחנו מתחילים לשמוע מכל מיני אנשי ביטחון שמשהו קורה, ואני כבר מתחיל לקבל בטלפון שלי הודעות, מקפיצים אותנו למילואים, אנחנו מגיעים לצאהלים, גם אחי קופץ ליחידה שלו, לא היה לו מושג בהתחלה שיוחאי נמצא בתוך כל הבאלגן הזה, יוחאי כבר היה שם, גולני תופסים שם את הקו, והוא שם כבר כמה חודשים, אני ואחי קופצים ליחידות שלנו. אני כבר בשעות אחה"ץ קופץ ליחידה שלי, אני מפקד צוות במילואים, במוצאי שבת אנחנו עוד מספיקים לעשות סריקות באזור אשקלון, ובימי ראשון שני שלישי - כלל החילים מתחילים להגיע, להתאמן, ובמשך כל הזמן הזה אנחנו מנסים להשיג את אח שלי בטלפון, שואלים אנשים, אבל אין מידע יותר מדי. ככל שעוברים הימים אנחנו מתחילים להבין שקורה משהו רציני, וביום שלישי אני ואח שלי קופצים לבית - לנסות להרגיע את אמא שלי ובתכנון זה לחזור חזרה ליחידה לאחר מכן. ובין יום שלישי לרביעי בלילה אנחנו מקבלים את הבשורה, הצבא מגיע לנו ומבשר לנו".
תספר לנו על יוחאי. למרות שאחיך יוחאי בן למשפחה שכולה, הוא בחר לא לעשות הנחות לעצמו ולהתגייס למסלול קרבי מלא של 3 שנים, וגם המשיך לקורס קצינים.
"אכן זה שכול שני במשפחה, אבא שלי נפל לפני 21 שנה, גם בקרב במהלך האינתיפדה בקרה עם מחבלים, אנחנו גדלנו בקריית ארבע, וגדלנו בחינוך שקיבלנו על הערכים שלנו עם ישראל, ארץ ישראל, וכמובן תורת ישראל, הכל נובע מזה. ולהתגייס פעם נוספת זאת החלטה רצינית אבל זה היה ברור לנו, אני לא חושב שלמישהו מאיתנו זה לא היה ברור, אנחנו מבינים שאנחנו חלק מעם ישראל ואנחנו מצטרפים לשרשרת של הלוחמים שמגנים על עם ישראל למרות הקושי, יוחאי התגייס מתוך הערכים האלה, הוא התגייס בגיל 24, הוא למד לפני כן בישיבה 6 שנים. שם גם הוא עשה בירור על הערכים שקנה, ומתוך בית המדרש - בירור מתוך תורה. ומתוך הערכים האלה הוא התגייס לצה"ל.
"ברמה האישית הוא היה איש אמת בצורה מאוד חזקה, הוא קרוי יוחאי בגלל שהוא נולד בל"ג בעומר, על שם רבי שמעון בר יוחאי, ובאמת היה בו גם את התכונה הזאת של אמת ולא לוותר ולא להתפשר. הוא היה עקשן מאוד, עמל תורה זה משהו שמאוד איפין אותו, עמל באופן כללי, אבל כשהוא הגיע לישיבה גבוה הוא כיוון את זה ללימוד תורה. וכל הזדמנות שהייתה לו הוא היה עוסק בתורה, ובאופן כללי שם היו המחשבות שלו".
"פתתנו את הכתבים שלו אחרי שהוא נפל, הוא היה כתוב הרבה, וראינו ככה איפה היו המחשבות שלו, והוא היה אדם שמאוד מחובר לארץ. היה לו כרם בהרי חברון, טיפח אותה והשקיע בה זה לא היה סתם לכייף, זה היה באמת כי ככה הוא האמין בזה ואהב את זה מאוד. הייתה בו גם איזו עדינות מיוחדת, הוא היה נזהר מאוד בכבודו של האחר, אחר הנושאים שהכי היו חשובים לו זה לשון הרע הוא היה לומד שוב ושוב את הספרים של החפץ חיים. אנחנו דיברנו הרבה על שנאת חינם, בשנה האחרונה, שכל אחד האשים את השני בשנאת חינם, ויוחאי תמיד היה אומר לנו ששנאת חינם נובעת מלשון הרע, הוא לא המציא את זה - זה כתוב זה מה שהחפץ חיים לימד אותנו. השנאת חינם לא גודלת בחלל ריק. בטח ובטח שכאתה מגיע לצבא - זה מאוד מאתגר לעמוד בזה כשאתה נתקל במציאות לא פשוטה. והוא הצליח להחזיק את זה בעוז ובגאון".
"כל פעם כשהיה חוזר הביתה הוא היה ממשיך עם הלימוד תורה, לא משנה אם הוא עייף או לא, גם כשהיה קצין, שזה עוד יותר מעייף ותובעני".
אני חייב להגיד לך, ראיתי את ההספד שלך על אח שלך יוחאי, הספד מצמרר ומטלטל את הנפש, אתה דיברת עד כמה עומק היה ביוחאי ואת הגדולת נפש שלו להכיל דברים מנוגדים.
"חד משמעית, זה משהו שהיה בו אבל מצד שני הוא טיפח את זה ועבד על זה קשה מאוד, זה אחד הדברים הכי חשובים כשאני חושב על יוחאי, הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על אנשים גיבורים שעשו מעשים וחושבים שפתאום זה בא להם וירד להם, זה ממש לא ככה, יוחאי עמל וירק דם גם בשביל לתקן את המידות שלו, וגם בלימוד תורה שלו. כל שנה הוא הוסיף עוד קומה בעבודת השם שלו, ושהוא הגיע לצבא אנשים ראו את זה עליו, אנשים שלא באו ממקום כזה או אנשים שכן באו ממקום כזה ומאוד מעריכים את זה.
"וגדולת נפש זה כשאתה חוזר עייף מהצבא, ולראות אותו בשבת בערב פותח את הלימוד, ואחרי התפילה בבוקר פותח את הגמרא ולומד בעיון מעמיק, אני לא מבין איך הוא עשה את זה אבל הוא עשה את זה, הוא עבד על זה קשה וקנה את היכולות האלה, ובסוף תורה מביאה לידי מחשבה ארוכה אדם ניהיה מחובר לעצמו ולקב"ה וזה משהו שישב אצלו חזק מאוד. והוא קנה את זה בעקשנות שלו".
בתוך כל הקושי הזה, יש משהו שמצליח לנחם אותך בתוך כל התקופה הזאת?
"מה שמנחם אותי, זה שיוחאי נלחם בגבורה, במשך שש שעות מוצב נחל עוז והצליח לחסל הרבה מחבלים, ועשה את מה שהוא האמין בו מאוד, וזה להגן על עם ישראל. עוד ידברו עם הקרב הזה הרבה, לדעת שיוחאי לא נפל סתם אלא השקיע הרבה מאמץ ונלחם שם כמו אריה, אנחנו מכירים את הקרב, קיבלנו פרטים על מה שקרה שם.
"זה לא פשוט להתנחם, אבל כשאתה רואה את כל עם ישראל שמתעורר, זה באמת חלק מהנחמה, ואני מקווה שעם ישראל לא יוותר גם עכשיו שאנחנו מתחילים להרגיש מנותקים ושוכחים את כל מה שקרה, את החילול השם הנורא הזה, אני מקווה שעם ישראל לא ישכח את זה, וזה באמת אחד הדברים שמנחמים אותנו, שעם ישראל התגלה בגבורתו ובתפארתו.
"ועוד דבר שמנחם אותנו, אני יכול להגיד שיוחאי נפל בגיל 26, ואני בחיים לא ראיתי את יוחאי יושב ולא עושה שום דבר, כשהוא חוזר הביתה - או שהוא היה לומד תורה או שהוא היה עוזר לאמא שלי או שהוא היה בונה דברים, היה לו כישרון מיוחד ולהתעסק בכל מיני דברים".
"שהוא התגייס לצבא, ונדרש ממנו לקנות סמארטפון עקב תפקידו כמפקד הוא לא רצה לעבור לטלפון לא כשר, הוא אמר לי 'אני חושש שאני יתחיל להיות כמו כולם, סתם לגלול ולהעביר את הזמן'"
לפני ימים ספורים, אחיך פנה בציוץ לאחים לנשק וביקש שיסירו את שמו של אחיך מקמפיין ההסתה הפוליטי שלהם נגד נתניהו.
"בהתחלה לא שמנו לב לקמפיין הזה, מסתבר שהוא היה כמה שעות באוויר לפני ששמנו לב אליו, וזה היה רגע שהיה לי מאוד קשה לראות את זה, בהתחלה לא האמנתי, חשבתי שזה משפחות שלא קשורות אלינו, ואז גילינו שהוא נמצא שם ולא הבנתי באיזה זכות אנשים מחליטים לעשות דבר כזה, אני חושב שזה בזוי, להשתמש בשכול ובאובדן - יש מקומות שאליהם לא מכניסים פוליטיקה, אם משפחה מחליטה זה זכותה אבל אנחנו לא החלטנו את זה, אני באותו יום חזרתי מהלוויה של תומר גרינברג הי"ד הוא היה המפקד של הגדוד של יוחאי, אתה שומע בהלוויה את הדברים שאומרים עליו, ואתה נמצא בעולם אחר לגמרי, ופתאום אתה צריך לרדת לרמה הנמוכה הזאת של להשתמש בנופלים לצורך איזשהו קמפיין פוליטי, שמתנגח בצד השני, וזה לא משנה איזה צד זה, בהתחלה אם ניסו למזער נזקים ולהסתיר את התגובה שלו ואז כשהם הבינו שזה משהו שאי אפשר לעצור אותו כי זה עוד משפחות התנגדו אז הם באמת הסירו את זה".
אני מאמין שיש לך ביקרות על ההתנהלות של המנהיגים בתקופה הזאת.
"בהחלט יש לי ביקורות, גם יוחאי היה אדם מאוד ביקורתי, הוא ידע להגיד את הדעה שלו בכל צורה שיא, השאלה היא - איך מעבירים את הביקורות ומה ואמרים, ואיך אני מתקן, ועכשיו אני חושב שזה לא הזמן המתאים. אנחנו צריכים לדאוג כרגע לחזק את הידיים של המנהיגים שלנו.
צפו בראיון המלא.