1. אליו א אוליו: פסטה ברוטב שמן זית ושום
במקרה הזה, השלם עולה על סך חלקיו ומתקבלת צלחת שקשה להפסיק לאכול.
במקרה הזה, השלם עולה על סך חלקיו ומתקבלת צלחת שקשה להפסיק לאכול.
הרכיבים של הפסטה הזו אינם רכיבים איטלקיים קלאסיים כיוון שהיא מייצגת את השפעות מדינות הים התיכון הערביות על סיציליה, המחוז שאחראי למנה הנהדרת הזו: יש כאן אנשובי ופירורים קלויים מהלחם של אתמול - תערובת טעמים משגעת שפשוט כיף לאכול.
רוטב קרמי ומרענן של לימון, יין לבן, שמנת ופרמזן. לנוהגים בהיתר, מומלץ להגיש את המנה הזו לצד סלמון צלוי.
יש לנו חיבה עזה לרכיבים סודיים - אתם יודעים, אלה שמפתיעים ומענגים כשמוסיפים אותם למנות וגורמים לסועדים לתהות מהם, בדיוק כמו במנה הזאת. הכי כיף: ניתן להגיש את הפסטה חמה, בטמפרטורת החדר ואפילו קרה.
אנחנו יודעים שאמרנו שזאת לא הולכת להיות כתבה עם פסטות מוקרמות, אבל מדובר ברוטב שמנת טבעוני על בסיס קשיו וחלב שקדים שמפנק בדיוק כמו המקור - רק קליל הרבה יותר. בימים כאלה כולנו צריכים אוכל מנחם ואם יש גרסה בריאה יותר מי אנחנו שנסרב?
מנה שהיא בול לימים חמים. טעימה אך לא עזה מדי בטעמים, קלילה אך משביעה ובעיקר סופר פשוטה להכנה.
כי מי מבין יותר מהאסייתים שם במזרח הרחוק באוכל לימי קיץ לוהטים? המתכון הזה מתבסס על מנה יפנית קלאסית ומציע אטריות עם אפונת שלג ובצל ירוק ברוטב בוטנים חריף מעט.
"פרימוורה" זה אביב באיטלקית, אבל אין לנו בעיה להמשיך עם המנה הזאת עמוק לתוך הקיץ.