שחקן העבר דורון שפר, אחד מהשחקנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים שחזר בתשובה, התראיין לתכנית "חדשות הלילה" ב"ערוץ 2" והפתיע את צמד המנחים כשאמר שהוא לא מתעורר באמצע הלילה בכדי לצפות בגמר ה-NBA. לדבריו, כיום הוא מתעורר בשעות כאלו או בשביל להתפלל או בשביל ללמוד תורה.
"הדברים האלו פחות מעניינים אותי בשנים האחרונות" אמר שפר, "אני עדיין עוסק בספורט, אבל ממקום חינוכי". צמד המנחים נראו אובדי עצות בשלב זה כשהבינו שלא יוציאו ממנו דברים בקשר למשחק הגמר.
מספר ימים קודם לכן פרסם שפר פוסט בדף הפייסבוק שלו, בו הסביר את גישתו לספורט ולחיים. "שנים התבוננתי והתלבטתי בנוגע לשאלה מה יותר חשוב המטרה/תוצאה או הדרך" כתב שפר. "במציאות של העולם המערבי, ההישגי והספורט התחרותי לא פעם הדרך נשכחת במרדף אחרי התוצאה.
"בשלב מסוים האירה לי התשובה שהמטרה האמיתית היא הדרך. אם שני ילדים עשו מבחן בכיתה וילד אחד העתיק במבחן וקיבל ציון 100 והשני עשה את המבחן ביושר וקיבל ציון 70 אזי פשוט לראות שעדיף לעשות את המבחן ביושר ולקבל ציון 70.
"כך גם בחיים בכלל ובמשחק הכדורסל בפרט שחקן יכול לקלוע 30 נקודות, לזכות בתואר השחקן המצטיין של המשחק, לנצח את המשחק ולזכות בגביע אבל בדרך לשם הוא לא שיתף את חבריו, זילזל בשופטים, התנשא על הקבוצה היריבה והתנהג באנוכיות וגאווה. אז אולי הוא זכה בגביע ובתואר השחקן המצטיין אבל הוא הפסיד במשחק חשוב הרבה יותר, משחק שמתנהל על מגרש החיים.
"משחק שמטרתו להיות בן אדם טוב יותר, עם מידות טובות, שמתנהג בדרך ארץ ושעושה מעשים טובים. לעומתו יש שחקן שהפסיד במשחק וכמעט ולא קלע ואפילו בקושי שותף אבל עודד מהספסל, כשעלה למגרש התמסר ושיתף את החברים, שיחק בהגינות, כיבד את השופטים ואת הקבוצה היריבה, השתדל כמיטב יכולתו והפסיד בכבוד. אזי אולי הוא הפסיד את משחק הכדורסל אבל לעומת זאת הוא ניצח במשחק החיים. הוא התנהג בדרך ארץ והיה "מענטש" (מילה ביידיש שפרושה בן אדם עם מידות טובות)".
שפר הוסיף, "עם דייויד בלאט שיתפתי פעולה כשאימן אותי במכבי תל אביב בעונת 2002-2003 . דייויד איננו רק מקצוען ממדרגה ראשונה. בהרבה מובנים ומקרים הוא מתנהג כמו "מענטש". יש בו מידות טובות של ישרות, הגינות, נחישות, התמדה והוא ניחן ביכולת להפיק מן השחקנים את המיטב למען הקבוצה. במובן הזה דייויד מנצח משחק גדול הרבה יותר מזה שמשוחק על מגרשי הכדורסל. מערכת היחסים הטובה שנוצרה ביני לבין דייויד חרגה מגבולות הגדרותינו כמאמן וכשחקן. שנינו אהבנו לחקור במהות המשחק והחיים. מדי פעם קיימנו שיחות מעניינות ומעמיקות.
"דייויד סיפר לי שבכניסה לאוניברסיטת פרינסטון, אחת היוקרתיות והחשובות בארצות הברית בה למד, מתנוסס שלט שמילותיו הן, "don't let the university interfere you in the scool of life", ובתרגום חופשי: "אל תניח לאוניברסיטה להפריע לך בבית הספר של החיים".
"משפט זה נחקק בלבי. בפרה-פרזה משלי הייתי מייעץ, גם לעצמי, לא להרשות למשחק הכדורסל (או לכל משחק אחר מעולם הבידור, העסקים, הפוליטיקה וכדו') להשתלט לנו על משחק החיים. להיות בני אדם טובים יותר. להיות "מענטש".
!!Just "meanch" it".