אתם באמצע אירוע משפחתי או בהליכה ופתאום נזכרים באיזו הודעה שאתם חייבים לשלוח בוואטסאפ, מוציאים את הנייד שולחים את ההודעה וממתינים לוי הכחול, אלא שאפילו וי אחד לא בא, אין קליטה. במצב כזה הראש מתחיל לעבוד ולחשבן כבר כמה הודעות חשובות לא התקבלו בגלל הקליטה הלקויה, ותחושת ניתוק מהעולם החיצון מתחילה להתפשט על הגוף.
מה שעושים במצבים אלו בדרך כלל, מתחילים להרים ולהסתובב במקום עם הסמארפון ביד, בסוג של טקס נואש הגובל באמונה טפלה, כאילו הרמת המכשיר לאוויר תחבר אותו בחזרה לקליטה.
האם זה באמת עוזר?
לדברי לין צ'ונג, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת רייס שבטקסס, "אנשים חושבים שקליטה סלולרית זה כמו פנס שמאיר עליך על הבמה, אבל הקרינה הסלולרית מקיפה אותנו".
לדבריו מה שכן יכול לעזור זה לעשות הליכה, הליכה עשויה לשפר את הקליטה פלאים, במיוחד אם אתם בעיר, כשהאותות מוחזרים ממבנים סביבנו. הליכה לאורך כמה בניינים בלבד יכולה לשדרג משמעותית את הקליטה, אבל גם הליכה של כמה מטרים או אפילו יציאה מסמטה.
בראיון שהעניק הפרופסור לאתר הטכנולוגיה הפופולרי The Verge הוא הסביר שרמת הקליטה הסלולרית היא פחות או יותר הומוגנית סביבנו והבהיר בתקיפות שהשינוי המזערי בגובה המכשיר לא ישנה הרבה. כלומר, הזרוע שלנו לא מספיק ארוכה בשביל להשפיע על הקליטה.
דבר נוסף שיכול לתת השפעתו על הקליטה הוא המפעיל הסלולרי שאתם מנויים אליו. בערים יש תשתית התומכת בכל המשתמשים אבל במקומות מבודדים יכול להיות שלקוח של ספקית אחת יצליח לקבל שיחה ולקוח של ספקית אחרת לא. לסיכום: אם אתם צריכים קליטה חזקה יותר, במקום להרים את היד, לנופף את הסמארטפון באוויר ולהסתובב במקום - נסו ללכת לאזורים שונים בקרבתכם.