בנות, חשבתן שהעולם כבר מפותח מספיק כדי שנשים שאפתניות מבחינה מקצועית ירתיעו גברים? התשובה המאכזבת בידינו - היא מראה על ידי מחקר כי כיום נשים רווקות מוצאות את עצמן בצומת בין קריירה מקצועית לפרופיל פחות אהוד בשוק הנישואין.
ובכן, אנחנו באמת שואלות למה? אם אנחנו מצליחות, מפרנסות, חכמות ותקתקניות מה כואב לכם הגברים לפרגן ולא להרגיש שכל הטוב הזה מנמיך אתכם? כנראה שעם סטטיסטיקה אי אפשר להילחם אלא מקסימום להתעלם והיא מוכיחה לנו שההצלחה שלנו כואבת לחלק מהגברים.
רווקות מפחדות להראות השקעה בקריירה לאומת נשואות שכבודן במקומו מונח?
מישהו החליט לעשות את העבודה בשבילנו - והוא מכון הקריירה האמריקני. המכון ביצע מחקר על סטודנטים לתואר שני שבדיוק הגיעו לצומת הגורלית בין קריירה מצליחה לזוגיות ארוכת טווח. אגב למה זה צריך לסתור אחד את השני? תכף נגלה את הסיבות.
ביום רנדומלי נכנס יועץ וחילק לסטודנטים 2 סוגי שאלונים: פומביים (אלו שתשובותיהם יפורסמו מול תלמידי הכיתה) ואנונימיים (אלו שתשובותיהם יעלו לדיון בעילום שם המשיב). השאלונים כללו שאלות שבחנו את רמת ההשקעה שהסטודנטים היו מוכנים להקריב למען הקריירה.
לאחר שהשוו את תשובותיהן של הרווקות לעומת הנשואות נמצא כי בשאלונים האנונימיים לא היה הבדל בין הרווקות לנשואות, כלל הנשים הביעו נכונות לפעול מרבית למען הקריירה שלהם (כמובן כי אין עניים בוחנות בכיתה, והתשובה בשם אנונימי) אך בשאלונים הפומביים הרווקות הביעו חוסר נכונות להתמסר לקריירה כאשר הנשואות שידרו בביטחון שהן יתמסרו למענה.
ממצאי המחקר מראים כי רווקות משדרות פחות שאיפה מקצועית ונטייה להוביל בהשוואה לנשים נשואות שלא מפחדות לשדר עוצמה, חכמה ומנהיגות.
מיותר לציין כי אצל הגברים לא ניכר שום הבדל בין הקבוצות– אביאסלי כי גבר ששואף לקריירה מצליחה נתפס כ 'גברי' בפני שני המינים, ולא חש צורך להצטדק על כך.
תתפלאו. נשים המצטיירות במחקר כמאיימות על גברים בשאפתנות שלהן לא חייבות להיות סמנכ"ליות חברת הייטק אלא מספיק שיתנדבו לתפקיד מנהיגות, יעזו לבקש קידום, ידברו בביטחון בפגישות, ואפילו יתאפרו ויתלבשו בצורה שמשדרת בטחון - עד כדי כך?
סיבות רבות פוגשות אותנו בנושא השנוי הזה כשאנחנו מבטיחות להגן על הגברים ולומר שהם בסה"כ רוצים אמא ואישה טובה שתיתן למשפחה את מה שהיא צריכה אבל איך אומרים - אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. להספיק להחתים משרה מלאה ומאתגרת ובמקביל לשבת עם כל ילד על שיעורי בית ולהגיש לו ארוחה טרייה במקום שניצל סויה: בעיני העולם זה "קצת מדיי מושלם ויותר מדיי לא אפשרי".
אז עם כל הרספקט: דווקא עכשיו מגיע לנו
אבל דווקא עכשיו, ליתר הדיוק ב2018 כשרובוטים מנקים רצפות, מדיחי כלים מבריקים צלחות וגם את העוף אפשר להשאיר על טיימר בזמן שאנחנו מטפחות פרויקט שיעצים אותנו ויחזיר אמא מסופקת הביתה.
זה הזמן לקוות כי בקרוב יפחתו ההשפעות השליליות שיש בשוק הנישואין על הקריירה של הנשים והם יחיו בהרמוניה מטורפת, כי עם כל הרספקט - מגיע לנו.
