המסקנה: תחשבו פחות - תהיו יצירתיים יותר, מה שסותר את כל מה שדובר עד כה כגון: אם תלמד יותר, תשנן, תדע וכו' תהיה מקורי יותר.. מסתבר שלא, דווקא שהמח פנוי יותר, היצירתיות גואה ורמת המקוריות מקבלת משקל גבוהה יותר.
פרופס' משה בר, ושירה בר אור שערכו את המחקר, ביצעו מס' ניסויים ובדקו את רמת היצירתיות מול הכלת כמות מידע רב, במהלך הניסוי הציגו החוקרים לשתי קבוצות הנבדקים שורות מספרים שאותם הם התבקשו לשנן, הקבוצה הראשונה קיבלה 2 מספרים אותם הם התבקשו לשנן, ואילו הקבוצה השניה התבקשה לשנן 7 מספרים. לאחר מכן הציגו בפני הנחקרים מילים שונות ובקשו מהם לומר את המילה הראשונה שעולה בזכרונם. המשתתפים מקבוצה א' העלו תגובות באופן ספונטני יותר, לעומת המשתתפים מקבוצה ב' שהתקשו יותר.
הם נתבקשו להגיב בהקשר למילה 'לבן', נבדק מקבוצה א' אמר בתגובה 'ענן', לעומת נבדק מקבוצה ב' שאמר 'שחור' בהקשר של אותה סיטואציה, בשל האילוץ להתמודד עם שינון של כמות מספרים גדולה יותר. עוד עלה מהמחקר זמני התגובה והקשר שלהם לגוון התשובות. מי שלקח לו זמן להגיב היה פחות יצירתי בתשובותיו - ממצא זה שלל את התופעה שמי שיש לו זמן מנטלי מופחת הופך להיות פחות יצירתי, לא בהכרח זמן רב יותר גורם לשפע יצירתיות.
פרופס' בר פרסם מחקר בניו יורק טיימס והדגיש שבאופן טבעי המוח האנושי מצוי במתח בין שני מצבים עקריים - שהם, חקירה או הסתמכות על ידע קודם שיש לו. מה שהביא למסקנת המחקר, כי תהליך של העלאת סיטואציות הוא תהליך חקירתי, עומס מנטלי ברמה גבוהה, מונע מהמח לשלוף תשובות יצירתיות ומאלץ אותו להסתמך על ידע קודם.
פרופס' בר מוסיף, כי כל מצב הוא טוב עבור המח במידה כזו או אחרת ויש לאזן בין המצבים, מצב החקירה נועד לתת לאדם אפשרות לצאת ולהעיז, אילו הסתמכות על ידע קודם שהופק ע"י למידה והתנסות מונע ממנו לקחת סיכונים מיותרים ולקבל החלטות מושכלות יותר. עומס מנטלי ממושך עלול להקהות את תהליכי החשיבה היצירתית ולכבות אותה, ויש דרכים להקל על המוח מעומס יתר.
בקיצור, אם אתם רוצים להיות יצירתיים יותר, תחשבו פחות, תורידו עומס מיותר על תאי המוח.. ופשוט תתחילו להיות יצרתיים ומקוריים יותר..
ממצאי המחקר של השניים פורסמו החודש בכתב העת "פסיכולוג'יקל סיינס (Psychological Science)".
