ממחקרים קודמים עולה כי אין קשר ממשי בין שינוי רמת הטסטוסטרון לרמת האבות. במחקר הנוכחי השתתפו 175 אבות המחקר התחלק ל- 2 שלבים, כאשר בשלב הראשון הם היו חשופים למצוקת התינוק שלהם בגילאי שנה. כאשר התינוק נלקח מהם והם הרגישו צורך עז להיות בקרבתו ולהגן עליו, נמצאה ירידה ברמת ההורמון ע"י בדיקה שבוצעה באמצעות הרוק.
בשלב השני של הניסוי, האבות היו צריכים לשחק עם התינוק במשך 15 דקות, וגם נתבקשו להשיב על שאלות כגון: מערכת היחסים בזוגיות, ועוד כמה שאלות שעסקו בתכונות האישיות שלהם. בשלב הזה לא סומנה ירידה ברמת הטסטוסטרון אך הם נתגלו רגישים יותר לבנות מאשר לבנים.
מי שהובילה את המחקר הדוקטורנטית פטי קיו מאוניברסיטת משיגן מסבירה "כאשר אבות רואים את התינוק שלהם במצוקה, רמות הרגישות ואמפתיה שלהם משתנות כתוצאה מירידה ברמות הטסטוסטרון הגורמת להביע את התגובה שלהם".
הפסיכולוגית ברנדה וולניג מסבירה: "כי לפי מחקר זה לא ניתן לומר שירידה אוניברסאלית ברמות הטסטוסטרון אצל גברים תוביל תמיד ל'אבהות טובה', לטסטוסטרון יש יתרונות משלו, מחקר זה בעצם הינו קצה תחילת הבנת היחסים המורכבים שבין ההורמונים של גברים ליחסי האבהות".
מחקרים אלו מראים בעצם כי הקשר ההורי אינו תלוי אך ורק באופי, אלא גם יש אלמנט פזיולוגי הגורם לנו בתור הורים לחוש הרגשות שונות במצבים מסויימים.
]]>
