תנ"ך במטבח: להיות כמו כולם ועוף בניחוח הדרים

זה מעולם לא הצליח, זה דור אחרי דור הביא אותנו לאסונות, זה מיותר ומקומם, אבל לפעמים זה נראה חלק בלתי נפרד מהאופי הלאומי שלנו.

כשאנחנו קוראים את הפרשה, הניסיון להתעלם מכל הדברים האלה שמבדלים אותנו, הופכים אותנו לעם היהודי ומבטיחים את זהותנו הייחודית, נראה עלוב מתמיד.

הפרשה מרכזת את עיקרי הדברים שהופכים את עמנו למה שהוא, את עקרונות הצדק והמשפט, המוסר האישי והציבורי, של אורח חיים. כל מה שעמים רבים ממציאים מאפס, גונבים ממקורות זרים, אוספים בקפדנות ומציגים בגאווה, אבל הפעם מקורי ואותנטי שלנו מתומצת השבוע בפרשה.

בפרשה שבעצם מציעה לנו לבחור בין ברכה לקללה, בין הזהות המיוחדת של עם סגולה לשאיפה מעוררת רחמים של התבוללות בעולם שדוחה אותנו פעם אחר פעם.

ובזמן שהתעלמות מחוקי המוסר והצדק זהו דבר שקצת קשה להציג אותו לראווה, אף שגם בתחום הזה נחל עמנו היצירתי לא מעט "הצלחות", המאבק בחוקי הכשרות המככבים גם בפרשה הזאת, הפך לסמלי ביותר. הנהירה אחרי "מעדנים" מפוקפקים הפכה מזללנות והעדר טעם טוב לסמל הנאורות.

כאות מחאה במגמה המקוממת הזאת ובטענות המופרכות כי המטבח הכשר הוא דל וחסר טעם, נכין השבוע מנה מ"המצרך היהודי" המסורתי, ונראה כמה טובות וטעימות ארוחות פשוטות, וכשרות כמובן.

עוף בניחוח הדרים

1 עוף
2 לימונים גדולים
1 תפוז גדול
¼ כוס שמן זית
1 כף טימין מיובש
1 כפית פלפל שחור טחון
מעט מלח
50 גרם מרגרינה מרוככת

מגררים קליפה של לימון אחד וסוחטים ממנו מיץ. חותכים את התפוז לחצי, וסוחטים מיץ מחצי תפוז. מערבבים מחצית מקליפת לימון מגוררת עם מיץ לימון ומיץ תפוז, טימין, מלח, פלפל ושמן זית.

מורחים על העוף את תערובת המיצים והתבלינים. מכניסים את העוף למקרר ומשאירים ל-5 שעות. הופכים מדי פעם.

מערבבים את המרגרינה עם קליפת לימון שנותרה. מרימים בזהירות את העור בחזה וברגליים. מורחים את המרגרינה המתובלת על בשר העוף ומכסים בעור.

חותכים את הלימון וחצי תפוז לפלחים. מכניסים חלק מהפירות לתוך העוף, ובשאר הפלחים מכסים את העוף מלמעלה.

צולים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך שעה אחת.