פתאום מאחורי סלעים יבשים, בארץ מדברית ללא נפט ומתכות, מתגלה אוצר מדהים שהיה משמח כל עם בכל מדינה. אבל לא כל אחד יזכה לגלותו. ממש "הארי פוטר" ארצישראלי...
שנת שמיטה
שנת שמיטה שתופסת את המקום המרכזי בפרשה, במבט ראשון די מזכירה לנו את האוצרות המסתוריים עליהם אהבנו לקרוא בילדותנו. הכוח הנסתר הטמון בתוך האדמה שמאפשר לה להצמיח יבול עשיר בשנה השישית ולנוח בשנת שבתון.
היכולת לפרנס את יושבי הארץ גם מתוך לו"ז לא הגיוני לחלוטין הכולל הפסקות כה תכופות, לפעמים באמת יכולה להישמע כמו מעשיה חקלאית, אלמלא ה"מעשיה" הזאת הייתה נכתבת עם הוראות הפעלה ברורות.
והוראות הפעלה לא דורשות מאתנו מילות קסם, חומרים מקצה העולם או פעלולים אחרים. הוראות ההפעלה האלה כל כך ברורות ופשוטות שאפילו מפחיתות מעט מקסם האוצר עצמו.
אם נסמוך על בורא העולם ונקפיד על המצוות, ארץ ישראל תקבל אותנו לזרועותיה ותאכיל אותנו מפירותיה. פשוט? הלוואי...
גם מדברים פחות מורכבים בחיים יצא לנו כבר ללמוד שהתחכום הגדול ביותר מסתתר מאחורי דברים שנראים לנו פשוטים כביכול. ובכל הנוגע לאמונה כנה, יכולת להסתמך על ריבונו של עולם ולשמור מצוות בלי "לשפר" ו"להתאים" אותן, הפשטות החיצונית מתגלה כקשה עד קשה מנשוא לאנשים מסוימים.
למזלנו, מדי שבע שנים אנחנו מקבלים הזדמנות נפלאה לערוך מקצה שיפורים ולהתקרב ל"פשטות" הזאת. וארץ ישראל? היא תשמח לעזור לנו ותצמיח לנו מכל טוב שיש לה. גם אם לא ניגע בשנה השביעית בכרמיה המדהימים.
ואנחנו נוכל מדי שנה להכין מכל אלה סלטים נהדרים.
סלט כרוב וענבים
½ ראש כרוב קטן
2 גזרים בינוניים
1 בצל סגול קטן
2 תפוחי עץ ירוקים גדולים
1 כוס ענבים ירוקים
1 כף מלח
½ כף חומץ תפוחים
3 כפות שמן
אופן ההכנה: חותכים דק את הכרוב, מפזרים עליו מלח ומועכים עם הידיים עד שעליה כרוב נהיים רכים מעט. משאירים במקרר למשך חצי שעה.
מגרדים את הגזרים, חותכים דק בצל סגול ותפוחים ירוקים. מערבבים עם הכרוב ומוסיפים את הענבים.
מערבבים חומץ תפוחים ושמן, מוזגים לתוך הסלט ומגישים מיד.
