תנ"ך במטבח: בין הגיון לגמישות

כשבאים לדבר על עם שלם, יוצא העניין של מימוש הפוטנציאל הרוחני וטורף את כל הקלפים

|
1
| כיכר השבת |
קשה לחשוב על פרשה אחרת בתורה שהייתה מעצבנת את תומכי שיטת "פוליטיקלי קורקט" יותר מהפרשה שלנו. לאסור לכוהן להתחתן עם גרושה? אבל הוא א-ו-ה-ב אותה! לא לקבל לתפקיד בכיר בן אדם עם פגם? אפליה! לקבע חגים ומועדים בתאריכים מסוימים? ואם זה לא נוח לרוב העם והרוב הדמוקרטי יבקש להזיז את זה בכמה ימים, למה לעשות דווקא? על שיטת העונשין הבלתי מתפרשת ולא מתחשבת בילדות הקשה של הצד הפוגע כבר אין מה לדבר בכלל...

מה שכנראה מציל אותנו מלשכוח לגמרי את כללי הנימוס היא שבימים האלה בקושי יש לנו זמן להתעמק בפרשה. הרי מדובר בתקופה עמוסה כל כך בימים חשובים ומלאי מטען רגשי: ספירת העומר, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות...

ויתכן אולי שכל המציאות סביבנו כרגע זועקת על אותו הדבר? והפרשה רק מנסחת את זה במילים פשוטות?

הרי ההיסטוריה עליה אנו מדברים בימים אלה היא אחד הסיפורים הכי חסרי הגיון שאפשר לחשוב עליהם. כל עם אחר שהיה עובר עשירית ממה שחווה העם היהודי במאה הקודמת היה נעלם לחלוטין, ובמקרה הטוב היה משאיר עקבות חיוורים בין דפי ספרי ההיסטוריה. ואילו העם שלנו, בניגוד לכל הגיון, מתרוצץ בין מדפי הבשר במרכולים בהכנות נמרצות ליום העצמאות.

ואם אין לנו אפשרות לענות על השאלה "איך זה קרה?", נותר לנו רק לשאול "בשביל מה זה קרה?".

וכדי לא לייסר את עצמנו יותר מדי בשאלה הזאת די לנו להיזכר באילו ימים אנחנו שואלים את השאלה הזאת. ואין ימים מלאים יותר במחשבות על מהות הפוטנציאל הרוחני מאשר ימי ספירת העומר.

הפוטנציאל הרוחני הוא זה שמסוגל לשבש את ההיגיון הקר של ההיסטוריה, והוא "הנשק הלא קונבנציונאלי" החזק ביותר בעולם. אז מה הפלא שהפרשה אותה אנחנו קוראים בימים האלה מזהירה אותנו ומסבירה לנו כי אין מקום לגמישות, נחמדות וקלות הדעת בבואנו אל נקודות המפתח העיקריות של "כלי הנשק" הזה.

אין מקום למשחקים בבחירת האנשים לתפקידי מפתח קרי הכוהנים, אין מקום לגמישות בקביעת המועדים, אין מקום לשום סטייה בכל הקשור לביטוי הפוטנציאל הרוחני של העם היהודי.

וכדי שיהיה לנו קל יותר לדון בכל הדברים החשובים האלה, נכין מאכל עם דגן מודרני שמזכיר עד כמה שאפשר את התבואה המקורית ממנה הביאו את העומר (גריסי פנינה הם שעורה מעובדת).

עוף במילוי גריסי פנינה

1 עוף בינוני

2/3 כוס גריסי פנינה

1 בצל בינוני

1 כף שמן

3 שיני שום כתושות

2 כפות כוסברה קצוצה

1 כפית פפריקה מתוקה

½ כפית כמון

½ כפית פלפל שחור

מלח לפי הטעם

3 כפות דבש

2 כפות רוטב צ'ילי

2 כפות רוטב סויה

1 כף חומץ תפוחים

מבשלים את גריסי הפנינה במשך 20 דקות (גריסי הפנינה נשארים קשים מעט, אך הם כבר כמעט מוכנים לאכילה). קוצצים את הבצל ומטגנים בשמן עד להזהבה. מערבבים את הבצל עם כוסברה, שום, פפריקה, כמון, מלח ופלפל. ממלאים את העוף וסוגרים את הפתח בקיסמים. מערבבים דבש, צ'ילי, רוטב סויה וחומץ תפוחים. מורחים בנדיבות את הרוטב על העוף ומכניסם ל-45-50 דקות לתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.

]]>
תוכן שאסור לפספס

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית