שלושה ימים לבחירות לרשויות המקומיות ורבני השכונות המרכזיים בעיר ירושלים פונים לראשי מפלגת 'בני תורה' בבקשה אחרונה להביע את תמיכתם במשה ליאון לראשות העיר ירושלים.
במכתב ששלחו בכירי רבני השכונות לנציגי הקהילות, בניסיון של הרגע האחרון להשפיע עליהם, הם כותבים בין היתר: "אנו תושבי השכונות רמת אשכול, קרית יובל, נווה יעקב, רמות, הגבעה הצרפתית, גילה, מורדות בית וגן, קרית משה וגבעת מרדכי הנמנים עם הציבור החרדי. אנו מונים למעלה ממאה חמישים אלף נפש, ואנו משתייכים לכל המגזרים ולכל המפלגות החרדיות, ניתן למצוא אצלנו באותו בית כנסת ציבור המשתייך לגור ולדגל התורה כמו לבני תורה ולש"ס הצד השווה שביננו שאנו גרים בשכונות ש"ניר ברקת" מכנה אותם כשכונות מעורבות".
רבני השכונות כותבים על 'הסבל' שעבר בחמש שנות הכהונה של ניר ברקת בראשות העיר: "אולי אינכם יודעים אבל בחמש שנים שעברו חווינו סבל רב, הופלנו לרעה מכל תושבי העיר בני השכונות החרדיות ילדינו לומדים בתנאים לא תנאים, קיים מחסור חמור בגני ילדים, בתי ספר ותלמודי תורה.
"ילדים רבים לומדים בגנים לא תקניים בדירות מאולתרות והיו ילדים שלמדו גם ברחוב ובגינות ציבוריות, פשוטו כמשמעו! מעט המבנים הקיימים מפוצצים בתפוסה הרבה מעבר למקסימום הכיתות לא תקניות, רוב הכיתות דולפות בחורף ולוהטות בקיץ בהעדר מיזוג אוויר. כל זאת כאשר מנגד עומדים מוסדות חינוך שוממים לחלוטין או מאוכלסים ע"י תושבים שיובאו מחוץ לשכונה וגם זאת בתפוסה של כ-10 ילדים בכיתה במקרה הטוב", כותבים רבני השכונות.
בסיום המכתב כותבים רבני השכונות: "אנו מתחננים בפניכם אל תתנו לנו לעבור חמש שנים נוספות שכאלו. אנו משמשים לפה לילדינו הקטנים ולבני משפחותינו, אין לנו קשר למפלגה מסויימת וכן אין לנו גוף שמאגד אותנו, אין לנו נציגות של השכונות בעירייה [ואולי חבל שאין] וכמו"כ אין לנו מנגנון או עיתונות וכיו"ב. על כן לא ראינו כל דרך אפשרית להגיע אליכם ולנסות להשפיע עליכם כי אם בתקווה שאולי דף זה יגיע אליכם ויהיה לנו שליח לפעול את פעולתו, אנו הציבור שלכם המפוזר בתוך השכונות ואנו אלה שנסבול בדיוק כמו כולם".
"מפצירים אנו בכם 'נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי' הצילו אותנו מידי ברקת שכידוע הודיע את דעתו בקשר לשכונות 'המעורבות' כלשונו", הם כותבים.
בסיום המכתב כותבים הרבנים: "מן ההכרח להוסיף כי משלחת מטעם הנהלת השכונות נפגשה ביום חמישי עם הרב יוסף פטרוב נאמן ביתו של הגר"ש אויערבך שליט"א ונאמר להם בפירוש, כי ראשי חסידות בעלז הודיעו להם כי בכל מקרה החסידות קיבלה החלטה על הליכה עם ברקת גם אם הרב חיים אפשטיין יסיר את מועמדותו".
על המכתב חתומים בין היתר, הגאון רבי שלמה ניימן - רבה של רמות. הגאון רבי צבי ובר - רבה של קרית קמניץ והגאון רבי ישראל גואלמן.
תגובת ברקת
בסביבתו של ניר ברקת דוחים את הטענות מכל וכל ואומרים כי הקדנציה הזו של ברקת היתה מהשקטות והרגועות שידעה ירושלים בשני העשורים, בנושאי חרדים-חילונים, וכללה שיתוף פעולה הדוק ומוצלח בין ראש העיר לנציגים החרדים, על אף חילוקי דעות שונים במקרים מסויימים, כפי שהיה קיים בין כל השותפות הקואליציוניות.
על אף הקשיים והמורכבות הקיימת בשכונות המעורבות בעיר, נהג ראש העיר בהגינות וביושרה כלפי התושבים בשכונות אלה, וכי הדיבורים על התנכלות וסבל אינם נכונים בלשון המעטה. יש להצטער על ההיגררות להכפשות והשמצות על רקע הבחירות הקריבות, אך זהו כנראה דרכו של עולם, לצערנו. לעצם הענין, שקד ראש העיר ואנשי צוותו במסירות ובנאמנות, למציאת פתרונות לכל צרכי הציבור הקיימים של התושבים בשכונות אלו, לרבות פתרונות למבנים ניידים, מבני קבע, הקצאות, תמיכה בבניה לבתי כנסת, מקוואות ועוד. לא נסתיר ויכוחים ואי הסכמות רבות שהיו כרוכות בעצם העובדה שהעירייה התנהלה בקואליציה רחבה ותקדימית, מתוך לשמור על האיזון הנכון בין כל חלקי האוכלוסייה, אך התנכלות ופגיעה – הס מלהזכיר.
נציגי יהדות התורה לא פרשו מעולם מהקואליציה העירונית, לעומת סיעת מר"צ לדוגמא שפרשה ואף חזרה. יש לתמוה על הגישה בה נוקטים חלק מהעסקנים החרדים שהיו בקשר רציף ואיתן על ראש העיר ולשכתו בכל הקדנציה כולה ואף השיגו הישגים חשובים לציבור שולחיהם. (די אם נזכיר את דברי סגן ראש העיר נציג דגל התורה יצחק פינדרוס שאמר מספר פעמים מעל כל במה: "קיבלנו מראש העיר ברקת את כל מה שביקשנו"). השיח הרציף בין נציגי הציבור היה על דעת רבני השכונה, שחלקם (מהם שאף חתומים על המכתב) אף הביעו דעתם באופן ישיר לראש העיר ואנשי לשכתו, ובמקרים מסויימים אף תוך עקיפת חלק מהנציגים בעיריה.
אנו בטוחים שאך בשל סערת הבחירות נכתבו הדברים הקשים הללו, וכי ברור כי גם לאחר הבחירות, בהם ינצח ניר ברקת, כפי שכל הסקרים והתחזיות מצביעים, תימצא הדרך לפעל משותף למען כלל האוכלוסיות בירושלים.
הציבור החרדל"י הוגדר קהל יעד בסיסי במטה הבחירות של משה ליאון, בשל העובדה שחלק ניכר מהציבור החרדי, בעיקר הליטאי והספרדי, תומך בו רשמית. הצפי היה להתגייסות מאסיבית של המגזר החרדל"י, שתואם ברובו את אורח חייו של הציבור החרדי. אך כאן נכונה ההפתעה: ועד רבני
