המלחמה, הכישלון וסערת חוק הגיוס | יוסי כהן בריאיון מיוחד

למעלה מ-40 שנה יוסי כהן היה חלק מהמוסד הישראלי, בתפקידים שונים, מהשטח המבצעי ועד לראשות המוסד, במהלך השנים זכה לפרסי ישראל לביטחון, היה נחשב לאחד מראשי המוסד היותר התקפיים וכמי שפיקד על לא מעט מבצעים משמעותיים, ובתקופת כהונתו בראשות המוסד ניהל מהלכים מדיניים ומבצעיים נגד פרויקט הגרעין האיראני.

כהן מבהיר: "היינו צריכים להיות ערוכים לאירוע כזה, ודאי שלא היינו ערוכים. התקלה של שירותי המודיעין ושל הצבא היא העובדה שהמתקפה הזו לא מצאה את הצבא עומד כנגדה מגן על מדינת ישראל, זה דבר לא מקובל על אף אחד. אנחנו נפלנו קשות לתוך מחדל של קריסת קווי ההגנה, קו ההגנה המודיעיני וקו ההגנה הצבאי, זה קו שאסור לעבור אותו".

על הקונספציה מול חמאס, מסביר ראש המוסד לשעבר: "הטעות הייתה שבתקופה מאוד קצרה ניסנו לשפר את כלכלת אזרחי עזה, לאורך 30 שנה אנחנו מחזיקים דיאלוג כלכלי עם רצועת עזה, הוא מועצם באופן שלא מקובל עלי אחרי ההתנתקות. ההתנתקות אומרת שאנחנו בעצם עוזבים את הרצועה, אבל זה לא באמת, המשכנו לספק משאיות, דלק וחשמל. הייתי מצפה התנתקות מוחלטת. עשינו את ההתנתקות בצורה שאיננה נכונה, ההמלצה שלי הייתה התנתקות מוחלטת, אל תספקו להם כלום".

כהן לא חוסך ביקורת מניהול המלחמה: "כמו ברכיבה על אופניים, כשאתה לא מדווש - אתה נופל. הורדנו את הדיווש. ברגע שאנחנו מכריזים הכרזות שאנחנו לא ממש עומדים מאחוריהם, ש'אין כח שיעצור אותנו מלהיכנס לרפיח', או 'ניצחון מוחלט' - דרך אגב אלו ז'אנרים שגנובים ממנהיגים אחרים - אני בעד להשלים את הניצחון, אני בעד לחסל את השליטה של חמאס, אבל זה לא קורה לפי הערכתי. חמאס עדיין שם. אין לי הסבר לזה, אני חושב שהלחץ הבינלאומי גרע מאיתנו חלק לא מבוטל מהיכולת להשלים את המערכה".

אנחנו עוברים לעסוק בסוגיית שחרור החטופים והטענות שראש הממשלה נתניהו מונע עסקת חטופים משיקולים פוליטיים: "אני מכניס את עולם האמונות שלי כי אני לא באמת יודע, אני רוצה להאמין שלא, רוצה להאמין שלא יכול להיות מצב שממשלת ישראל לא רוצה עסקת חטופים משיקולים פוליטיים, אני לא רוצה להניח שזה המצב, אני לא יודע אם הטענות האלו מבוססות".

באשר לעסקה עצמה, אומר ראש המוסד לשעבר: "חמאס כרגע, למיטב הבנתי, מעלה את רף הדרישות לרמה שמדינת ישראל כנראה לא יכולה לקבל אותו. אחת הדרישות המרכזיות - הפסקת מלחמה והחזרת שלטון חמאס רצועת עזה, כפי שאני מבין שחמאס מבקש, זה דבר שאסור להסכים לו, אסור להסכים. זה הרבה יותר מניצחון, זה לא יאפשר לנו למנוע מכאן והלך את המתקפה הבאה".

יוסי כהן מתייחס לחיסול חסן מהדווי, בכיר במשמרות המהפכה של איראן, שעל פי פרסומים זרים חוסל בידי ישראל, מה שהביא למתקפה האיראנית על ישראל וההערכה הלא נכונה של אמ"ן והמוסד לתגובה האיראנית: "האם אמרו לממשלת ישראל שתהיה תגובה של 60 טון חומר נפץ על ישראל? נדמה לי, כמי שמכיר את כל קבינט המלחמה, כנראה ההערכה הייתה הרבה יותר מינורית לתגובה האיראנית לגבי מה שהתקבל בפועל".

כשמזכירים לכהן את איראן, הוא ממהר להדגיש: "אנחנו לבדנו לא נוכל להתמודד עם איראן, לא יכולנו לעשות את זה לבדנו בנושא הגרעין האיראני, לכן ניהלנו מגעים - עשיתי את זה לאורך שנתיים- בעניין הסכם הגרעין, כדי לשפר את ההסכם לטובתנו".

לפני שאנחנו עוברים לסוגיית חוק הגיוס, הזכרנו לכהן את סעודיה, המדינה איתה ישראל רוצה להשיג הסכם שלום, ויוסי כהן אולי היה האיש שפרץ את הדרך במגעים עם אחת המדינות החשובות בעולם הערבי.

"אני מאמין שזה יקרה", מצהיר כהן: "השקעתי בזה לא מעט, זה יקרה". כששאלנו האם ביקר בסעודיה, הוא עונה בחיוך: "על פי פרסומים זרים, כך אומרים, אני לא מאשר. זאת מדינה שלא צריכה להיות מוגדרת כמדינת אויב, עשינו כמה מהלכים מולה".

לקראת סיום הריאיון אנחנו עוברים לעסוק בסוגיה הבוערת במערכת הפוליטית, חוק הגיוס והסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.

"אני חושב שצריך להגיע קודם כל וזה שוויון בנטל, צריכה לצאת בשורה של החברה החרדית שהיא רוצה להיות חלק, שהיא רוצה להיות חלק מהנטל אבל לא בהתנדבות", פתח כהן את דבריו.

לדבריו: "אני משוכנע שאחרי השבעה באוקטובר - החברה החרדית כולה צריכה לעשות בדק בית. מה שהיה לא יהיה, לא יכול להיות שיהיה קו מפריד בין אלה שיקריבו את חייהם לטובתם של כולם ואת אלה שלא. אני יודע שזה מרחק גדול מאוד לעשותו.

"משפחתי היא חרדית, לא כולה. ואני שומע, כולל מרבנים ואדמו"רים שאני פוגש והם אומרים לי שאנחנו צריכים שההנהגה שלנו תנהג אחרת בעניין הזה".

כהן מבהיר: "אני בעד לימוד התורה, אני מאוד מחזיק בלימוד התורה, אני בעצמי הייתי תלמידי ישיבה, אנחנו לא קיימים בגלל זה, אבל זה לא יכול להיות כלל הציבור".

בסיום הריאיון, שאלנו את כהן מתי הוא ייכנס לפוליטיקה: "עדיין לא, עדיין לא החלטתי שזה הדבר הנכון מבחינתי לעשותו בעת הנוכחית. יש כל מיני שיקולים משיקולים שונים".

צפו בריאיון המלא