הרב פנגר מספר על המסע המרתק שלו. צפו

פנגר שגדל בהרצליה ועשה את הדרך הרגילה אל הצבא, נוסע לארה"ב כדי ללמוד פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית, ובגיל 23 מחליט לצאת אל הודו הרחוקה על מנת להשתלם בלימודים בצורה הטובה ביותר. בקיץ הוא נמצא באזור דארמסאלה, עירו של הדלאי למה, ובחורף הקר הוא מדרים אל העיר רישיקש, הנעימה יותר, שם הוא עושה עבודה נפשית יותר, ואמור לשתוק חצי שנה.

הרעיון של השתיקה הארוכה הוא לא להפסיד אנרגיה, בכל דיבור יש הוצאת אנרגיה, וכשהאדם שותק לאורך זמן הוא משאיר אצלו את האנרגיה הזאת, ומצליח לשמוע אל תוך עצמו, להבין את עצמו יותר, ובכך הופך למטפל טוב יותר.

"זאת חוויה מעניינת. אתה לומד שיש כלי שנקרא דיבור, ואתה לא חייב להשתמש בו תמיד", אומר פנגר. "החודש הראשון הוא בסדר, החודש השני קשה, ובחודש השלישי אתה מתחיל להשתגע, בך לך לנענע את עצמך, ושם אני נשבר, אחקי שלשה וחצי חודשים. בשלב הזה אני מתחיל לירות פסוקים, הדבר היחיד שהיה לי בו קשר לדת - בר המצווה שלי".

אחרי כמה חודשים נוספים בהודו, שם פנגר משתלם בלימודי הרייקי - שיטת הטיפול שלמד, שיטה שגם קלה ללימוד לאחרים, הוא שב לישראל, שם הוא מתחיל לטפל.

אחד מנקודות המפנה שגרמו לפנגר לרצות לטפל היא רגע המוות של אחד מחייליו בצבא, שם החליט שאם לחייל אי אפשר לעזור - עדיין אפשר לעזור לכל העולם. פנגר חוזר ארצה ומתחיל לטפל תול כדי שהוא מתקרב ליהדות. בשלב מסויים הרב זילברשטיין פוסק לו שהשיטה - הרייקי, היא בעייתית מבחינה דתית, והוא מחליט לעצור.

"זה לא בום, זאת התרסקות. מבחינתי זה הדבר שאני אוהב לעשות, זה החיים שלי. כאילו הכניסו אותי לבניין מזכוכית, וברגע ירדו לטמיון שש שנים מהחיים שלי, אבל זה לא הדבר שאכפת לי, אכפת לי מה אני עושה הלאה".

אחרי לימוד תורה של עשר שנים, אחיו של פנגר שמתחיל אף הוא להתקרב, מבקש ממנו שיבוא לדבר עם החבר'ה. משם צעד אחר צעד הדרך הובילה אל מה שהיום הוא אחד מכוחות התשובה החזקים, שנמצא בכל מקום, מה שמתאים לשנים שלנו; תוכניות, רשתות חברתיות והרצאות.

בתכנית האירוח "המבדיל" מתארחים מידי שבוע, יוצרים, אמנים, אנשי תרבות ודמויות שונות מרחבי העולם, שידברו על נקודות אור שונות שפגשו במהלך חייהם. את התכנית מגיש האמן והיוצר זלמן שטוב, בהקדמה של הבדלה בסגנון קרליבך, וברעיון קצר מתוך הפרשה. שבוע טוב וקיץ בריא.

צפו בריאיון המרתק