בימי מערכת הבחירות, ואחריהן בסבב ההתייעצויות ובנאום הטלת מלאכת ההרכבה, ניתן היה לזהות בקלות שהנשיא העשירי מותש. ראובן ריבלין יסיים בכ"ט בתמוז (תשעה ביולי) שבע שנים כשהוא נושא בתואר "האזרח מספר אחת", מתוכן שנתיים של משבר פוליטי בלתי נגמר, עם ארבע מערכות בחירות יצריות שפגעו במרקם החברתי-ישראלי.
יתר על כן, שני דברים משמעותיים נוספים קרו בימי מגורי ריבלין בבית הנשיא: התפשטות מגיפת הקורונה שחידדה את ההבדלים בין אוכלוסיות במדינה, והליכי חקירת, הגשת כתב אישום ופתיחת המשפט של ראש ממשלה מכהן. כל אלו חיבלו לריבלין במשימתו העיקרית, כפי שתכנן לעשות: איחוי הקרעים בין סוגי החברות בישראל, או כפי שהוא כינה זאת - "נאום השבטים".
ניכר שהנשיא מותש הן בדברים שהטיח בפני נציגי כלל המפלגות, הן בהבהרתו שהוא חושב שישראל יוצאת תיכף לבחירות חמישיות והן בכך שאמר שהיה "מעדיף להשיב את המנדט לכנסת", כדי לקצר הליכים לפני שאנחנו שוב צועדים לקלפיות.
עם זאת, הנחמה היחידה שהייתה לנשיא בכל דבריו זה שהסבל הזה מבחינתו תם, בין אם ישראל תצא לסבב נוסף בתוך כחודשיים, ובין אם תורכב ממשלה שתחזיק מעט זמן. "בפעם הבאה שמפלגות תבואנה להתייעצות, מישהו אחר יישב בכיסא שלי", אמר ריבלין לח"כים שהגיעו למסור את המלצותיהם.
היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, מסרה היום ליושב ראש הכנסת, יריב לוין, את חוות דעתה בשאלת בחירת נשיא המדינה בתקופת בחירות. ממסקנתה עולה כי הבחירות לנשיאות חייבות להתקיים בין 11 באפריל, היום שזה עתה נגמר, ל-9 ביוני, בעוד קצת פחות מחודשיים - זאת גם אם הכנסת ה-24 תפוזר במהלך הימים הללו.
הבחירות לנשיאות תמיד היו מתובלות בפוליטיקה, עוד בימי הנשיא הראשון במאבק בין דוד בן גוריון לד"ר חיים ויצמן, אבל לרוב היא פוליטיקה לעכברים. בפעם שעברה היה זה גדעון סער שהרים ראש נגד בנימין נתניהו והריץ את ראובן ריבלין לתפקיד, בעוד ראש הממשלה - אז והיום - דחק לבטל את המוסד הנכבד, בטענה כי אין בו צורך.
הפעם הבחירות הללו יכולות לשנות את פני הפוליטיקה הישראלית שנים קדימה: רצה השם, ושני האנשים הללו, סער ונתניהו, שוב נפגשים בצומת דרכים סביב הבחירות לנשיאות. הפעם דווקא זה שמוסד הנשיאות עדיין עומד על תלו מסייע לנתניהו.
סער דוחק בנתניהו לפרוש מתפקידו כמנהיג המדינה, ובגלל זה החלו, בימין בכלל וב'ליכוד' בפרט, לקדם כל מיני מתווים שכותרתם: איך מונעים מנתניהו לסיים את תפקידו בין כותלי בית המשפט, ועדיין מרכיבים ממשלת ימין?
כולם נעים סביב אותה הנקודה: בנימין נתניהו ומשפחתו יפנו את מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור וינועו כ-700 מטרים קדימה - אל בית הנשיא. ע"פ התוכנית, משפט נתניהו יכנס להשהיה עד תום כהונת הנשיא ה-11, כשנתניהו יהיה בן 79, וכבר עכשיו תושבע ממשלה בישראל, עם 'תקווה חדשה' וסער בפנים.
תוכנית נתניהו היא להפוך את הבחירות מחשאיות לגלויות, כדי שהעסקה תתקיים על כל פרטיה ומחשש שח"כים שיבטיחו לקיימה יבחרו אחרת מאחורי הפרגוד. סעיפי התוכנית המלאה עדיין נתונים במחלוקת, בעיקר באשר לשאלת קיום ההליך המשפטי של נתניהו בזמן כהונתו כנשיא.
כעת הכדור ברגלי יושב ראש הכנסת לוין, מקורבו של ראש הממשלה. לוין צריך להכריז על מועד הבחירות שלושה שבועות לפני היום המכריע, כך שאם שמו של בנימין נתניהו ישתרבב לדף המועמדים - נדע שהמשחק מתחיל. אם לא, המועמד המוביל לתפקיד הוא יושב ראש הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, ראש האופוזיציה בעבר. מועמדים נוספים: כלת פרס ישראל, מרים פרץ; הזמר והיוצר, יהורם גאון; חבר הכנסת לשעבר, יהודה גליק.