סיפורה של הנסיכות העתיקה שהפכה למדינה עשירה ויפה - ולמה כל כך קשה לבקר בה 

בישראל רגילים להזכיר את המדינה העשירה, הקטנה והיפה באירופה בעיקר כאשר רוצים לרמוז על פעולה ביטחונית שנעשתה בעולם באחריות 'המוסד' אבל אסור לחשוף זאת מטעמי הצנזורה. אז אומרים: "ליכטנשטיין עשתה".

מטירה למדינה

סיפורה של מדינת ליכטנטשטין מתחיל לפני כ-1,000 שנה, כאשר הייתה טירה הסמוכה לוינה -אוסטריה, שניתנה לבני משפחת ליכטנשטין מאת הקיסר האזורי אז.

במשך מאות שנים התנהלו חיי משפחת האצולה בטירה הידועה - על מי מנוחות, אך עם התלאות הפוליטיות והמדיניות באותו חבל ארץ - חלו גם תמורות והשליטה של המשפחה הפופולרית התרחבה באופן משמעותי.

לפני כ-300 מאות שנה, נרשמה ההתפתחות המשמעותית כאשר קיסר האימפריה הרומית הקדושה קארל השישי קבע כי ליכטנשטיין עומדת בכל הקריטריונים להיות ריבונות, וכי הוא ממנה את "עבדו האמיתי אנטון פלוריאן להיות הנסיך הראשון של נסיכות ליכטנשטיין המאוחדת".

הנסיכות הזעירה החזיקה כ-85 שנה עד שנפולאון הביס את האימפריה הרומית בקרב אוסטרליץ המפורסם בשנת 1805.

נפוליאון הקים במקומה תאגיד מדיני אזורי שהיה ברית של מדינות ודוכסיות גרמניות שיהוו מכשול נאמן בין צרפת לבין האויבות המרות פרוסיה ואוסטריה, אולם זה החזיק בקושי 7 שנים כשספג מפלה מוחצת בקרב במהלכו לחמה צרפת נגד רוסיה, שוודיה, פרוסיה ואוסטריה.

מדינה ללא צבא

לפני כ-160 שנה, בשנת 1866, פרצה באזור מלחמת אוסטריה-פרוסיה, ואז בפעם הראשונה והאחרונה נרשמה פעילות של צבא ליכטנשטיין שמנה אז 80 חיילים.

שנים ספורות לאחר אותו קרב, פורק הכוח הלוחם של הנסיכות - המדינה הקטנה, ועד היום אין למדינה האירופית צבא - בדומה לעוד עשרים מדינות ואוטונומיות שונות ברחבי העולם.

הפרשנים הבינלאומיים מדגישים כי במקרה הכי גרוע - ליכטנשטיין יכולה לקבל מענה צבאי מהמדינה השכנה שלה הלא היא שוויץ, שגם לה אין צבא דומיננטי במיוחד.

אופי - ויחסים עם ישראל

בליכטנשטיין מתגוררים כ-40,000 תושבים, שליש מהם מהגרים, שהתיישבו בנסיכות בגלל תנאי החיים ובעיקר בשל המיסוי הנמוך.

בבירת המדינה, ואדוז, מתגוררים פחות מ-10,000 אנשים. המדינה הקטנה - נחשבת לאחת מהעשירות יותר בעולם.

ליכטנשטיין, ידועה בחוקי הסודיות הבנקאית שלה, במשך הרבה מאוד שנים היא היתה יעד מועדף על מיליארדרים להפקיד בה את הון החברות שלהם ולרשום בה את חברות ההשקעה שמנהלות את העושר שלהם

הנהלים המקילים והרגולציה הנעימה יחסית למקומות אחרים - משכו אל המדינה בעלי הון ומשקיעים רבים שרשמו את עסקיהם במדינה. מה שכמובן גרם להתעשרות המדינה הקטנה באופן דרסטי.

המצב המעניין הוא שיש יותר חברות שרשומות בליכטנשטיין מאשר מספר תושבים.

שיעור האבטלה במדינה הקטנה הוא הנמוך ביותר מבין הכלכלות האירופיות, ועמד בסוף 2004 על כ-2.2%.

נסיך ליכטנשטיין נחשב אחד מראשי המדינה העשירים בעולם, והונו האישי נאמד בכ-3.5 מיליארד דולר.

היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לליכטנשטיין כוננו לפני קצת יותר משלושים שנה, ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם איגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), וליכטנשטיין חברה גם היא בארגון. הסכם זה מעניק הטבות מס הן לייצוא והן לייבוא בין הצדדים להסכם.

רוב תושבי המדינה דוברים גרמנית (יותר נכון את הניב האלמאני) והיא אחת המדינות הבודדות בעולם ללא שדה תעופה (יש רק בית חולים אחד ברחבי המדינה), בעיירה בלצרס יש מנחת מסוקים קטן.

משטרת ליכטנשטיין מונה קצת יותר מ-100 שוטרים, ובית הכלא היחיד במדינה נותר ריק וחסר שימוש לעיתים קרובות מכיוון שאין שם כמעט פשיעה.

במקרים בהם יש אסיר שנגזר עליו להיות יותר משנתיים בכלא - הוא מועבר לכלא באוסטריה השכנה.

אליה וקוץ בה - ולמה?

למרות יופיה האגדי, מרחבי הדשא ואתרי התיירות שבה - באופן יחסי ליכטנשטיין אינה זוכה לתיירות ענפה ומניבה כפי שהיא הייתה יכולה להיות או ביחס למדינות שכנות וקטנות אף יותר ממנה.

האם הגודל קובע?

שטחה של מדינת ליכטנשטיין אכן קטן בגודל - 160 קמ"ר, הנמצא במיקום ה-244 בעולם.

אך המטיילים המנוסים מספרים כי עדיין קיימות באירופה מדינות קטנות משמעותית שעדיין יש בהן יותר תיירים במונחים אבסולוטיים. כמו מונקו וסאן מרינו, שהן מדינות קטנות יותר מליכטנשטיין אך מספר המבקרים והתיירים בהן גדול פי כמה.

מה הסיבה?

באופן שמנוגד לעושר החומרי של המדינה ומשפחת הנסיכות השולטת בה, לליכטנשטיין אין שדה תעופה וגם רכבות נוסעות בה בצמצום משמעותי, מהסיבה הזו המסע והביקור בה קשים יותר מאשר למקומות רבים אחרים – והתמריץ לנסוע לליכטנשטיין מכל המקומות, כנראה קטן מאשר למונקו, למשל, המוכרת יותר בעולם.

להמחשה, בתי המלון במונקו הקטנה משמעותית מליכטנשטיין - יכולים לאכלס מספר של כפול חמישה.

מה כן מיוחד בה?

למרות שליכטנשטיין היא אחת משתי מדינות יחידות בעולם (יחד עם אוזבקיסטן) שגם לה וגם לכל המדינות המקיפות אותה אין מוצא לים, קיימם בה אתרי תיירות רבים מאוד המתאימים למגוון רחב של מבקרים מכל המינים והסוגים לאורך כל ימות השנה.

בין שלל האתרים המעניינים ניתן למנות אתרי סקי מושלגים, טירות נאות ורחבות, גינות נוי יפהפיות ומוזיאונים מרתקים.

במדינה הקטנה מייצרים בירות ויין משובחים - וכמובן שלפני שטועמים יש לברר את נושא הכשרות.

הידעתם?

אגב, בליכטנשטיין יש הפסקת צהריים יומית וקבועה, בין השעות 12:00 ל-13:30, בזמן הזה אסור להשמיע מוזיקה רועשת, לכסח דשא וכיוצא בזאת. כל מי שמהגר למדינה מקבל עלון ובו מפורטים הכללים האלו.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אז אם יוצא לכם לקפוץ לבקר שם - אל תשכחו לשמור על הכללים שהרי כבר נאמר: ברומא התנהג כרומאי...