אאא

בשעה טובה אנחנו מתחילות את חומש שמות.

בפרשת שמות נשמע איך הפכנו לעם ואיך היינו עבדים. כשהמצב הידרדר, זעקנו לקב״ה שבחר במשה רבנו להוציא אותנו ממצרים, כדי שנקבל את התורה.

כבר אז, מודיע לנו ה׳ כי מטרת הגאולה וקבלת התורה היא כדי שניקח על עצמנו את תפקיד מנהיגי האנושות ומתקני העולם.

״ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה״ - התורה מייקרת ומונה שוב את שמותיהם. המדרש אומר על חזרה זו: ״על שם גאולת ישראל נזכרו כאן״.

הירידה למצרים איננה רק גלות, אלא עוד חלק מן ההתגלות ורואים זאת בשמות השבטים: ראובן - "ראה ראיתי את עני עמי", שמעון - "וישמע אלוקים את נאקתם" ועוד.

***

בחומש שמות מתחילה תקופה חדשה בעולם, זמן הנשים, הגאולה. אף שלאורך הפרשה לא נזכרות, הן נוכחות במלוא הדרן. שפרה שמשפרת את התינוקות, היא יוכבד ופועה שפועה ברכות ליולדת, היא מרים, בתיה ששומרת על משה בתיבה וצפורה שנישאת למשה רבנו.

על נשים מוטלת המשימה להגדיל ולהרחיב את המשפחה, ללדת בכל מצב ולגדל גם כשקשה ביותר וכל זאת בעדינות וברכות - פותחת לבבות ושוברת חומות. והן אחראיות לשמחה והרמת המורל והוצאת הנשים לשירה, ריקודים ותפילה. האמא במשפחה היא זו שמשדרת אמפתיה ולימוד זכות.

פרשת שמות מלמדת אותנו להתבונן בחיי היום-יום ולמשוך אלינו את שעתיד לבוא, להביט על כל דבר בעולם כאילו הגיעה כבר הגאולה.

***

קבלו את גיטי פורגס, 38, כוריאוגרפית, יוצרת רב תחומית, אמא ל-6 מתוקים, חרדית חסידית, ילידת אנטוורפן, גרה ברמת בית שמש ב', רקדנית, אומנית ספוקן וורד ובעלת ניגון.

גיטי מנחה סדנאות וקורסים לתנועה מחוללת שינוי, לנשים ולנערות, ב-14 השנים האחרונות. היא יוצרת התכנית "כיצד מרקדין", באמונה שכל אישה יכולה להביע שמחה ולרקוד בחתונה, מגישה מפגשי אמן ומרצה מנסיונה בחיים במטרה לקרב בין נשים, למצוא אחדות ולא אחידות.

גיטי גם אוהבת להביע תנועה בכל מיני דרכים יצירתיים - בציור אינטואיטיבי, צילום של תנועה בטבע, לשיר את נבכי הנפש והנשמה לקב''ה. חלומה הוא להוציא בקרוב ספר המשלב את הציורים, התמונות, קטעי הספוקן והפוסטים פרי ידה.

בנוסף, גיטי התמחתה בלימודי מחול קלאסי, מודרני, קונטקט, אימפרוביזציה, כוריאוגרפיה ואיינגאר יוגה אצל מיטב המורות בארץ. מעבר לכך, לגיטי תעודת הדרכה מוסמכת למחול מטעם ווינגייט. בשנים האחרונות גיטי התמחתה בטיפול בהתמכרויות בקרב נוער מתמודד ועברה הכשרה ע''י רטורנו.

שאלנו אותה מה מביא אישה חרדית חסידית ללמוד מחול, מה הקשר בין תנועה, יצירה ומחול ובין מנהיגות נשית בת זמננו.

שמנו לב שהיא מציבה גבולות ברורים בין העסק, העבודה, האומנות והמשפחה וביקשנו ממנה לספר מה הביא אותה לזה ואיך היא עומדת בזה.

עוד רצינו לברר איתה: בפרשה אנחנו נחשפים לשתי נשים מנהיגות שעושות מהפך ופועלות באומץ מול פרעה בכל נושאי הילודה. איך אפשר לעשות זאת גם בדור הזה? ילדים הם שמחה או רק טרחה וטרדה? איך נוצר שיתוף פעולה בין יוצרת חרדית למשוררת תל אביבית? מה הקושי במפגש ויצירה כזאת ואיך מצליחים להתגבר על זה ומה החלום שלה עבור נשות ישראל?

הכותבת היא מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת, מרצה, מנחה ושליחה בתקשורת

mirisch1@gmail.com