דף יא
1. המח' באשם כחטאת. 2. הנשחטין לשם חטאת. 3. ריצוי לשם גבוה.
-
דעת ר"א שאשם דינו כחטאת, העניינים שבהם חלוקים ר"א ורבנן 1. אשם שנשחט שלא לשמו, ר"א פוסל וחכמים מכשירים. 2. להו"א, שמתן דמו של אשם ע"ג הקרנות, ונדחה. 3. דם אשם שנכנס לפנים לר"א פוסל וחכמים מכשירין. וטעמייהו להו"א ילפי מעולה ומנחת חוטא ופרכינן שאין להן קצבה, ולמסקנא שנאמר דמה. 4. בשר שנכנס לפנים לא נפסל, לר"א מדמה ולא בשרה ולחכמים מדם דמה. 5. נאמר במנחה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם, לר"א להכשיר שלא בכלי שרת דיליף שיכול לעבדה כחטאת ביד ימין וכאשם בכלי בשמאל. ולחכמים להו"א לפסול מנחת חוטא שנקמצה שלא לשמה, ולמסקנא שנאמר היא ומפרשים את הפסוק כר"א. 6. כחטאת כאשם, לכו"ע לסמיכה, ולר"א אף להקיש אשם לחטאת לגבי שלא לשמה ודמים שנכנסו לפנים.
-
יוסף בן חוני פוסל הנשחטין לשם פסח וחטאת, ומייתי ברייתא דר"א פוסל באחרים לשם פסח, ופליגי אמוראי אי ר"א סובר כן אף בחטאת. המחלוקת בפסח וההוכחה 1. לרבי יהושע בכל השנה שהפסח אינו כשר לשמו אחרים כשרים לשמו כ"ש בזמנו שכשר לשמו, ור"א הקשה נימא איפכא שפסח בזמנו יוכשר שלא לשמו, ור"י דחהו דהורעת כח בשלמים. ומהכא דייק רבי יוחנן דר"א פוסל אף באחרים לשם חטאת. 2. ר"א קאמר דפסח מותרו בא שלמים ואם שחטו בזמנו לשם שלמים פסול, כ"ש שלמים שמותרן אינו בא לפסח. ר"י ענה לו מחטאת שמותרה בא לעולה ואם שחטה לשם עולה פסול אבל עולה לשם חטאת כשר, ור"א דחהו שפסח כשר רק בזמנו. ומדלא השיב לו דה"נ אחרים לשם חטאת פסולים, דייק רבה דלר"א אחרים לשם חטאת כשרים.
-
לשמעון אחי עזריה שחט לשם גבוה כשרין ולשם נמוך פסולין ויליף מאת אשר ירימו, ובעי האם בשחט לשם גבוה סובר אף דמרצין, ומייתי 1. בכור לשם שלמים כשר ואינו בר ריצוי וה"נ כל לשם גבוה אינו מרצה, ודחי דכל אחד כדינו. 2. א"צ לאשמועינן דין גבוה ונמוך דכבר נשנה בפרק כל התדיר אלא אתי לדין רצוי, ודחי דהכא עיקר והתם נקטיה אגב גררא.
שאלות לחזרה ושינון
-
המקרים שנחלקו ר"א ורבנן האם אשם כחטאת (5)
-
המח' בדעת ר"א בנשחטין לשם חטאת, והשמועות (2)
-
האיבעיא האם שחט לשם גבוה כשר ומרצה, והשמועות (2)