בכל הנוגע לתחום הטיפוח והאסתטיקה, הפכו הנשים החרדיות למובילות דעה משמעותיות בשוק. נשים אינטליגנטיות, משכילות מכל שכבות המגזר מוצאות עצמן נמשכות ללימוד מקצועות הטיפוח והיופי, במטרה לבטא אומנות אך גם במטרה להתפרנס. 'נייל סטודיו', רשת מכללות למקצועות היופי והטיפוח, אספה מספר מקצועניות בתחומן לפאנל מרתק בנושא והמסקנות מעניינות.
מה הביא אתכן לתחום הטיפוח?
חני זנו, בת 35 היא אם לשישה, ובעלת תואר B.a בחינוך מיוחד. היא לא דמות שהייתן מרכיבות עליה בקלות את תדמית "האישה שעושה לאחרות לק ג'ל", נכון? ובכן, הגיע הזמן לשבור סטריאוטיפים:
"עבדתי כמחנכת במשרד החינוך", מספרת חני. "מאז שאני מכירה את עצמי אהבתי כל מה שקשור ליופי ואסתטיקה ומגיל צעיר הפגנתי ידע רב בכל מה שקשור ליופי ואופנה. בשנות לימודיי בתיכון חברותיי תמיד נהגו לומר שאני סמל לאופנה וצניעות יחדיו. תמיד איפרתי חברות, ייעצתי על יופי וכו'. תוך כדי לימודי התואר והסטאז', אחת המנהלות ביקשה ממני להתחיל לעבוד בפועל וכך כבר בשנה השלישית שילבתי עבודה עם לימודים. בשנים אלה כבר התחלתי לאפר אך לעולם לא חשבתי שזה יהיה המקצוע שלי בפועל. השנים חלפו והרגשתי שאני כלואה בתוכי ורוצה לפרוץ עם האמנות והיצירתיות שבי, אך המסגרת בה אני עובדת לא מאפשרת לי".
חני וינברגר, בת 30 ואם לשלושה: "אני הגעתי לזה מיד, לשמחתי. תמיד אהבתי את התחום ונמשכתי אליו ופשוט לא חיפשתי שום דבר אחר".
בתאל שושן, בת 25 נשואה פלוס שלוש, מתגוררת כיום בכפר חב"ד, עצמאית בעלת קליניקה מצליחה בכפר חב"ד בתחום הקוסמטיקה והיופי: "מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לתחום. בתיכון הייתי יושבת על הדשא בהפסקה ותור ארוך של בנות היו ממתינות כדי שאעצב להן גבות. פעם הלכתי לחברה ללמוד למבחן ואמה שמעה אותי אומרת שיש לי חלום לפתוח מקום משל עצמי ולהיות בעלת עסק. באותה תקופה ניסתה להיכנס לתחום הקוסמטיקה וכשראתה שאין לה את הזמן להשקיע בזה, התקשרה אליי ביום שישי אחד ואמרה לי 'אני בדרך אלייך עם מיטת קוסמטיקה כי אני יודעת שיום יבוא ואת תעסקי בתחום. יש לך איפה לאחסן אותה'? הייתי בהלם לרגע כי באותה תקופה הייתי רק בת 14. מאוד החמיא לי והתלהבתי אבל שמרתי אותה במחסן כי ידעתי שיום יבוא ויהיה לה שימוש בקליניקה פרטית משלי. בכיתה י' בין הבגרויות התחלתי לעבוד כדי לממן לעצמי את הלימודים וכל פעם כשצברתי סכום נכבד הייתי נרשמת לעוד קורס ועוד קורס. התחלתי לעבוד במכון לעיצוב גבות, ולקוחות חזרו וביקשו דווקא אותי. זה נתן לי חיזוק לצאת החוצה ולדעת שאני טובה וכבר לא צריכה להיות שכירה תחת מישהו אלא אני יכולה להיות המנהלת של עצמי".
ריקי ארוילי, "בת 35 מאלעד, נשואה ואם לארבעה, עבדה במשך שנים בהנהלת חשבונות: "אמנות בדם שלי משום שאני בת להורים אמנים. עם השנים נדרשתי לשאת בעול הפרנסה בשיתוף עם בעלי היקר וכך יצא שהגעתי לתחומים הפוכים ממה שאהבתי. שנים עסקתי בהנהלת חשבונות, אך לא ויתרתי על התחביב. הלכתי ללמוד את מקצוע טיפוח הציפורניים ב'נייל סטודיו' ובמשך עשר שנים עשיתי זאת כתחביב עד שהחלטתי להתחיל להתפרנס מזה".
עצמאית או שכירה?
חני זנו: "לקראת גיל 25 החלטתי שלא עוד! אני אעשה מה שטוב לי ומה שאני הכי טובה בו ואשלב את הצד האינטלקטואלי גם בתחום האומנות, וכך הפכתי את האהבה למקצוע. עזבתי את מקצוע החינוך והפכתי לעצמאית בתחום היופי. אין כמו להיות עצמאית".
חני וינברגר: "עצמאית וטוב לי. לעולם לא הייתי רוצה להחליף את חיי העצמאיים ובפרט שהמקצוע שלי הוא גם האהבה שלי".
בת אל שושן: "מכיוון שבזמן עבודתי כרווקה גרתי בבית הוריי, לא יכולתי להכניס לקוחות הביתה והתחלתי לפרסם שאני מגיעה לבית הלקוחה לגבות ולק ג'ל. שמי התגלגל מפה לאוזן וחיכיתי לרגע שאנשא כדי לפתוח קליניקה ולהפסיק להתרוצץ מבית לבית. ואכן נישאתי ופתחתי קליניקה בתוך הבית. זה חלום שהתגשם עם המיטה שחיכתה לי בצד 6 שנים. חייבת לציין שללא התמיכה הגדולה מצד בעלי מאז ועד היום - כלום מזה לא היה קורה. ובאמת משם העסק שלי רק הלך ופרח ואין כמו העצמאות".
ריקי ארוילי: "הייתי שכירה הרבה שנים והפכתי לעצמאית. זה צעד לא פשוט והוא חייב להיות עם הרבה אמונה. אחרי שעושים אותו ומכניסים את הלב והנשמה – אי אפשר לחשוב על משהו אחר".
לאורך כל הראיון מדגישות בת אל, חני, ריקי וחני את העובדה שלא היו מחליפות את עצמאותן, הן מבחינת נוחות שעות העבודה, והן מבחינת השכר.
כל אחת בוחרת את השעות הנוחות לה לעבודה ביממה, את כמות הלקוחות שהיא רוצה ואת השכר שהיא רוצה להרוויח. "זו עבודה שיש בה כדי לפרנס בכבוד ובברכה, והיא נוחה משמעותית מכיוון שאת היחידה ששולטת בשעות שלה"
כיצד מגיעות אליכן הלקוחות ומהו סגנון הנשים שמגיעות?
חני זנו: "מעגל הלקוחות שלי גדל בעיקר מפה לאוזן ומעט פרסום בפייסבוק. הלקוחות של הן מגיל 18 ועד גיל 65. תחום הטיפוח הפך להיות נגיש ביותר וחשוב להרבה מאוד נשים. איך אמר אריסטו? "היופי הוא מכתב ההמלצה הטוב ביותר". מעגל הלקוחות ומניפת הגילאים השתנתה לעין ארוך נשים מגלות רצון לטיפוח ויופי על בסיס קבוע. הן תמיד אומרות אחת לשנייה: "מי שמתחילה עם ג'ל לק לא יכולה להפסיק, זה ממכר!".
חני וינברגר: "אצלי 50% לקוחות מפה לאוזן ו50% מהרשתות החברתיות. סגנון הלקוחות שלי מגוון מאוד. החל מהחרדיות ביותר, הכי הארד קור ועד לא חרדיות כלל. היום טיפוח הפך לשגרה אצל נשים בכל המגזרים וזה הדבר הכי יפה בעיניי. הוא שייך לכולן ואין אישה שלא רוצה להיות מטופחת, גם אם היא מתוככי בני ברק. אין סיבה שלא להרגיש טוב ולהיראות טוב".
בת אל שושן: "הלקוחות הגיעו אליי בעיקר מפה לאוזן אבל גם דרך הרשתות החברתיות. עבדתי שם מאוד חזק עם סרטונים וכל הזמן ניסיתי לעניין ולהפתיע. אומנם אני כבר מוכרת אבל תמיד טוב שאנשים רואים ויודעים עלייך כי זה נותן להם תזכורת. רוב הלקוחות שלי חרדיות מהקהל החב"די. יש לי כמובן גם לקוחות מזרמים אחרים מהאזור. כיום יש יותר פתיחות בעניין הטיפוח, בעיקר בנושא הלק ג'ל אצל מבוגרות, וגבות ושעווה אצל בנות קטנות - מה שלא היה פעם. אני חושבת שפעם היו יותר שמרניות. ראיתי דוגמא לכך בפסח האחרון שמרוב עומס לא יכולתי לקבל יותר לקוחות, הפניתי לקולגות והופתעתי שרובן היו עמוסות, בעוד שלפני שנתיים, כשהיינו ממש בודדות בכפר חב"ד שעושות לק ג'ל, לא היה כזה עומס וכן היה אפשרי לדחוף פה ושם. כיום כל מי שמתעסקת בתחום, ללא יוצא מן הכלל, עמוסה עד אפס מקום וזה רק מוכיח כמה המודעות עלתה וכמה נשים מטפחות את עצמן. גם לגבי שאר התחומים אני רואה שינוי מאוד משמעותי היום נשים יודעות שכדי להיראות טוב ולהיות מטופחות הן צריכות להוציא כסף והן עושות זאת בשמחה, מה שפעם היה ממש מותרות".
ריקי ארוילי: "הלקוחות שלי מגיעות דרך לקוחות מרוצות שכבר הגיעו. כמובן שגם לרשתות החברתיות יש כח. מגיעות אלי מגוון רחב של נשים שהמכנה המשותף ביניהן זה אהבה לטיפוח כמובן. ניתן לראות את כל המגזרים, ספרדיות ואשכנזיות, חסידיות וליטאיות, ממש משמח לראות כיצד היום זה נוגע בכולן".
מה את מרגישה כלפי העבודה שלך? האם זו פרנסה בלבד? תחביב? אמנות?
חני זנו: "אצלי כאמור זה התחיל משילוב האמנות שבי לאהבה ומקצוע. אני מאמינה שתפקיד האיפור להעצים את הקיים ולהדגיש את היופי שבכל אחת! לפני שאני מתחילה לאפר אני פונה ללקוחה בשאלות מכוונות ומתחברת אליה ולאישיות שבה ומנסה להגשים לה את החלום. את המניקור שילבתי ממקום של יצירת מקור פרנסה בטוח בזמנים שעונת השמחות ב"פגרה". זה כמובן המשיך והתפרש גם לאחר מכן אני מקבלת לקוחות בערב לאחר יום העבודה שלי. אני מקצועית ושואפת לשלמות בכל דבר שאני נוגעת בו תמיד במקום של למידה וסקרנות מעודכנת בטרנדים החמים, בשיטות העבודה בארץ ובעולם ולומדת מהטובות ביותר. עם הזמן פיתחתי לעצמי שיטה משל עצמי בדרכי העבודה והביצוע. משתדלת להיות ממוקדת ולא לשלב דברים נוספים כדי להיות בטופ מבחינה מקצועית".
חני וינברגר: "פרנסה שהיא אומנות זה המתכון לאושר והצלחה. הגעתי לתחום מאהבה ליופי וטיפוח. אני בעיקר מאפרת, ובשעות הערב עושה לק ג'ל כתחביב נוסף".
בת אל שושן: "כל תחומי עיסוקיי הם אמנות לדעתי. בלי המתנה הזאת מה' לא הייתי עוסקת בזה. היום יכולה להגיד שזו גם מתנה שקיבלתי בירושה מסבתי שכל חייה הייתה עושה גבות לכלות ומשפחתן ביום החתונה. אם כבר דיברנו על פתיחות הדורות במגזר החרדי, אז יש כאן גם את העניין של הפתיחות העדתית. בזמנו, בעדות כמו בעדה שלי (בוכרית) נשים היו עושות גבות רק ביום החתונה, והיום מגיעות אלי בנות כבר מגיל 10 בליווי ההורים, והמודעות נהייתה הרבה יותר גדולה.
אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ומודה לה' כל יום שאני יכולה לעבוד במה שאני אוהבת כי אם הייתי עושה משהו שאני לא אוהבת - הייתי סובלת. בכלל לא מובן שהגעתי לאן שהגעתי בגיל שלי אם היית אם את שואלת את ההורים שלי כיום הם הכי גאים בי בעולם למרות שהחלום של אבא שלי היה שאני הלך ללמוד ראיית חשבון. בסופו של דבר אני רוצה להעביר מסר לכולן שלפעמים חלומות מתגשמים אז תלכו אחרי החלומות שלכן ושתעשו אך ורק מה שאתן אוהבות".
רבקי ארוילי: "תחום היופי הוא אמנות לכל דבר. הוא דורש דיוק, יצירתיות ואהבה. אצלי הוא בעיקר תחביב ומתוך כך הגעתי לפרנסה. עצם העובדה שיכולתי לעזוב כל מקור פרנסה אחר ולהיות עצמאית בתחום, מוכיח כמה הוא פרח והתעצם. האהבה החזקה שלי לתחום היא זו שהביאה אותי בסופו של דבר לשלב את האמנות עם התחביב והפרנסה. שווה!".
