בערב סוכות, שנת תש"ע, הלכתי לציון קברו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל, שנפטר בערב סוכות תש"ט. הר הזיתים נכבש על ידי ירדן, הר המנוחות עדיין לא הוכשר, בית העלמין סנהדריה היה נתון להפגזות מדי פעם על ידי הירדנים מאזור בית ספר לשוטרים, שהיה על גבולות שייח גאר'ח וכל מי שנפטר בבית החולים שערי צדק שהיה ברחוב יפו נטמן בחצר בית החולים.
בבית העלמין הקטן טמנו 60 נפטרים, חלקם הועברו אחרי שהוקם בית העלמין הר המנוחות, חלקם אחרי מלחמת ששת הימים להר הזיתים כי שם נטמנו על תנאי.
כשעמדתי בתפילה ליד ציון קברו של מרן הרי"צ דושינסקיא, ראיתי שקרוב לציונו נטמן חייל בשם "פנחס סולובייציק ז"ל", שנפל בערב תשעה באב תש"ח, [השם סולובייצ'יק אמר לי הרבה]ץ
הקבר נראה עלוב וגם חלקו הרוס, חלטתי לחקור מי הוא אותו חייל ולמה איש לא דואג לקברו.
השתתפתי בתוכנית רדיו "מלווה מלכה" ברשת ב', [שירדה משידור עם הקמת התאגיד וחבל], סיפרתי על מקום קברו של החייל ושהקבר שלו הרוס. זה היה במוצאי שבת, מספר ימים לפני יום הזיכרון. בבוקר קיבלתי שיחת טלפון מהמחלקה להנצחת חיילי צה"ל, ונמסר לי שעד יום הזיכרון הקבר ישופץ. ביום הזיכרון הגעתי לקבר ואכן משרד הביטחון שיפץ את הקבר.
מספר ימים לפני יום הזיכרון של שנת תשע"א, הודעתי בתוכנית 'מלווה מלכה' שאני מבקש מהציבור לבוא לקברו ולהתייחד עם זכרו ביום הזיכרון, בזמן שרבים עושים את זה בכל בתי העלמין בארץ, וכסימן שגם חיילים חרדים לחמו ונפלו, ואכן הציבור נענה והגיע מנין ביניהם יהודה משי זהב וחיים וינגרטן מראשי זק"א וחברי זק"א.
מאז, מדי שנה, באים רבים לקברו של החייל ומתכנסים ביום הזיכרון בשעה 11 ממגוון הציבור החרדי והכללי וראשי זק"א, בקריאת מזמורי תהילים ובהתייחדות עם זכרו של החייל.
השנה בע"ה יגיע יעקב ישראלי נ"י, שלחם יחד עם פנחס סולובייצ'יק בפריצה לעיר העתיקה ויביא את סיפורו המרתק של המבצע שבה הוא ניצל ופנחס נורה על ידי צלף ירדני.
מי הוא פנחס סולובייצ'יק?
פנחס נולד בשכונת יגיע כפים שליד מאה שערים, לאביו יעקב ולאמו חנה. הוא היה האח השלישי אחרי יוסף ושבתאי והאחות פנינה. את שבתאי הכרתי מהשטיבלאך של מאה שערים מהמניין של בן ציון אניקסטר.
בצפון חי פנחס סולובייצ'יק נ"י בן יוסף שנולד אחרי 17 שנה אחרי נפילת דודו פנחס ונקרא על שמו.
פנחס נולד ביום כ"ב בחשון תרפ"ז, למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה, היה חרדי ששמר על קלה כבחמורה בשלב מסוים הצטרף כרבים באותה תקופה למחתרת אצ"ל. לפרנסתו ולפרנסת בית אביו עבד בבית חרושת למוצרי חשמל, והיה אחד העובדים המוכשרים.
פנחס היה אחד הצעירים האמיצים, שלחמו באזור ירושלים בתקופת המלחמה לשחרור ירושלים. הוא היה בכוח שהחזיק את הר ציון ועמד בהטרדות והתקיפות של הלגיון הירדני.
יעקב ישראלי שלחם אתו מספר כי הם עמדו במרפסת של כנסיית דורמציון, שהייתה מכוסה עם שקי חול ומדי פעם בתורנות הם הוציאו את הראש כדי לבדוק את המתרחש, כשפנחס הוציא את הראש ירה בו צלף כדור בראש. הוא הובהל לבית החולים שערי צדק ושם נפטר ביום ח' מנחם אב תש"ח ונטמן בחצר בית החולים.
ביום הזכרון בשעה 10:45 נתכנס בבית העלמין הישן הנמצא מאחורי רחוב יפו / זלמן שזר. התודה ליהודה משי זהב ולאנשי זק"א המתמידים לבוא כל שנה.