"הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות", גורס הפתגם העממי, היום קיבלנו משמעות מוחשית לכך, עם החלטת ביה"ד לעבודה, לבטל קורס צוערים חרדים במשרד החוץ, "עד לצירופן של לפחות עשר נשים לקורס החרדי", שכמובן נועד להיות בהפרדה מגדרית.
ה"הצלחה" הזו, של שדולת הנשים שעתרה כביכול "לסייע לנשים החרדיות במניעת אפליה", מצטרפת ל"הצלחה" קודמת שלהן - עתירה שהביאה לביטול קורס משרד התיירות למורי דרך חרדים, שהיה אמור אף הוא להתנהל בהפרדה מגדרית.
הצטערתי לשמוע שהעותרות אינן מסתפקות בכך, והן ממשיכות לקדש מלחמה על ההפרדה בין גברים לנשים במסלולי האקדמיה המיועדים למגזר החרדי, בטענה כי כך כביכול, הן דואגות לנשים חרדיות.
אני רוצה להאמין, כי עמדתן הינה שגגה גמורה כתוצאה מחוסר הבנה בסיסי בחברה החרדית ובנשותיה, תוך התעלמות מהמציאות. התוצאה ברורה: אין צעד שמזיק יותר לנשים החרדיות מאשר צעד זה.
ייאמר ברורות: מי שבאמת רוצה לדאוג לאישה החרדית, ובכלל לאישה כלשהיא, מבין שהדרך לכך עוברת בעזרה ובסיוע לפיתוח כלים ומיומנויות שיאפשרו לאישה לרכוש ידע ולהתפתח ברמה המקצועית, התרבותית והחברתית. רכישת השכלה מבססת את מעמד האישה ומאפשרת לה להגיע לעמדת השפעה בזכות ולא בחסד. זהו הקידום האמיתי לנשים, בדרך לשוויון הזדמנויות.
חברות שדולות הנשים היקרות – הגיע הזמן לומר לכן בקול: אתן מזיקות לנשים החרדיות. ללא הפרדה – נשים חרדיות תאבדנה את היכולת לרכוש השכלה אקדמאית. הן לא תוכלנה להתקדם, להיות עורכות דין, רואות חשבון, ומורות דרך.
אינכן מקדמות שוויון לנשים, אלא נלחמות בערכי תרבות חרדיים. אינכן דואגות לנשים החרדיות, אלא פוגעות בהן. אקדמיה בהפרדה חיונית לקידום האישה החרדית.
גם אני, אחרי שנים כמורה, רכשתי השכלה משפטית בעזרת אותם מסלולים נפרדים לחרדים, הוסמכתי כעורכת דין, ומצאתי עצמי מסוגלת לנהל שיח מקצועי ענייני איכותי ובכך לייצר בחברה הישראלית עשייה בין מגזרית מעצימה פורה ומכילה. ללא הזדמנות זו - לא הייתי אני ועוד אלפי נשים במגזר - הופכות לעורכות דין, רואות חשבון, הנדסאיות, אחיות ועוד, אלא נותרות בתפקיד עקרת בית, מורה או גננת (מקצוע חשוב ומשמעותי בפני עצמו!).
אין בדל של אמת, גם לא שמץ היגיון בטענות כי המסלולים הנפרדים מפלים נשים. זה לא אוטובוס בו יש ישיבה קדימה לעומת ישיבה אחורה וניתן אולי להתווכח מה יותר נוח. פה מדובר במסלולים זהים לחלוטין, רק שהם מתקיימים בזמנים שונים או במקומות נפרדים. אותם לימודים בדיוק, גברים לבד ונשים לבד.
המלחמה הפופוליסטית נגד "הדרת הנשים" כביכול, היא עיוות בלתי נסבל. הפרדה אינה הדרה. העובדה שגברים ונשים אינם יחד, לא אומרת שמישהו מהם מודר. לא הגברים מודרים ולא הנשים מודרות כאשר כל צד נמצא לבד.
שמעתי את הטענות על כך שישנן נשים חרדיות שאינן מעוניינות בהפרדה. איך זה מסביר את המלחמה בהפרדה? הרי עבור הללו פתוחה הדרך ללמוד בכל מקום במעורב. למולן ניצבות עשרות אלפי נשים חרדיות, שאין להן כל חלופה אחרת. הן לא תלכנה בשום אופן ללמוד במקום מעורב. אתן קוברות במאבק פטרנליסטי את קידומן של נשים רבות, במקום להילחם את מלחמתן ולסייע להן להתקדם.
מדוע לכבד את הדרישה שלנו החרדים להפרדה? כי אלו הם ערכי החברה החרדית. כי אנחנו מבקשים לנהל כך את חיינו בלבד ולא את חיי האחר. כי פלורליסט וליברל אמיתי מכבד גם את ערכי הזולת. כי אי אפשר בשם הפלורליזם, לכפות על אדם את זניחת ערכיו המקודשים.
אדם המנסה בכוח הזרוע לכפות את ערכיו על האחר, הוא בדיוק ההפך מאדם סובלן,ליברל, הפועל למען זכויות האזרח. הוא קנאי חשוך, חסר סובלנות, המבקש לכפות בכוח הזרוע על השני את השקפתו.
קשה להתעלם מהתחושה המעיקה, כי לא הדאגה לנשים עומדת בבסיס המאבק, אלא משהו אחר - המבקש להכניע את תרבותו של האחר. הפסיקה הנוכחית של ביה"ד לעבודה איננה מטיבה עם נשים חרדיות ואינה יוצרת שוויון, היא פשוט קובעת מציאות ולפיה אין לחרדיות ולחרדים אופציה להגיע למקומות הללו. הפסיקה היא הדרה במסווה של שוויון.
ייאמר ברורות: אקדמיה, קורס צוערים, או קורס מורי דרך הם כלים לרכישת ידע ומקצוע, הם אינם מקום בו כופים אורח חיים, אמונה וערכים חלופיים. אין שום סיבה שחרדים יאלצו לבחור בין אמונתם לבין לימוד באחד מהמקומות הללו. זהו גם ההיפך מהאינטרס הציבורי, המבקש לגרום לציבור החרדי להשתלב במעגל התעסוקה.
המקומם ביותר, זו כסות "הפעילות החברתית" בשמה פוגעים בנשים החרדיות. כמי שעוסקת יום יום בקידום חברתי, במסגרת קרן "רק התחלנו", אנו מקדמים מיזמים חברתיים בחברה החרדית, מתוך מטרה לאפשר לציבור החרדי להשתלב בתעסוקה בתחומי תרבות ועניין באופן שוויוני וכל זאת תוך שמירת הייחודיות של הציבור החרדי וערכיו.
זה היופי הכח והעוצמה של החברה, היותה מסוגלת להכיל עמדות שונות ומאפיינים ייחודיים ובכל זאת לשלבם באופן שוויוני ומידתי, כדי לאפשר לחברה הישראלית להיות חברה טובה יותר, חזקה יותר, מאוחדת ומכילה.
בכל יום אני מוצאת עצמי מתמודדת עם סוגיות ההשתלבות התעסוקתית והתרבותית של נשים וגברים באופן אקטיבי ונפעמת מהיופי של החיבור הבין מגזרי המעצים שנוצר כשמגלים סובלנות ואמפתיה כלפי הערכים של השני. קשה לבלבל אותי בין עשייה חברתית אמיתית, לבין רדיפה במסווה של דאגה.
אני קוראת מכאן לשדולת הנשים: הפסקנה לפגוע בנשים החרדיות! אם אתן באמת רוצות לעזור, הירתמנה לסייע במיזמים נפרדים המותאמים לנשים החרדיות, עזרו לנו לפתוח מסלולי השכלה פעילויות העשרה, סדנאות וכיתות אמן בתחומים המגוונים והשונים בהפרדה, בהם הנשים החרדיות תוכלנה לרכוש השכלה ומיומנויות, ותוכלנה להתקדם ולייצר בחברה הישראלית שיח אינטלקטואלי רחב עשיר אותנטי ומעצים.
אל נא אחיותיי תרעו.
• הכותבת היא עו"ד, מייסדת ומנכ"לית של קרן 'רק התחלנו' המהווה פלטפורמה למיזמים חברתיים, המפעילה את מיזם 'אמנות ואמונה-המרכז לאמנויות ברוח יהודית', 'עלמא - סיוע משפטי לנשים במצוקה' ושורת מיזמיים חברתיים נוספים בציבור החרדי.