פרק שני – הורה כהן משיח
דף ז
-
דין כהן משיח כצבור לגבי העלם דבר, ומנין 1. להו"א דמי לצבור בכך שמוצא מכלל יחיד לכן יצטרך העלם דבר עם שגגת מעשה, ודחי נדמהו לנשיא. 2. נראה למי דומה, דצבור אינם מביאים אשם תלוי, ומאידך דומה לנשיא בכך שמביא שעירה בע"ז ואשם ודאי. 3. למסקנא ילפינן מקרא לאשמת העם דש"מ דינו כצבור. 4. על מה שאחרים עשו כמוהו פטור, שנא' חטאתו אשר חטא.
-
משיח שחטא עם הצבור מתכפר עמהם, ומייתי 1. ילפינן להו"א מנשיא שאם חטא עם הציבור מתכפר עמהן, ודחי דכה"ג מתכפר ביוה"כ לעצמו, ולמסקנא מחטאתו אשר חטא ש"מ דוקא בפ"ע. 2. האופן, דוקא שהוא מופלא ואיכא מופלא בב"ד, דאל"כ לא חשיבא הוראתו.
-
מתי נחשב שהמשיח חטא בפני עצמו כאשר גם הב"ד הורו בדבר אחר וטעו 1. הוא בחלב והב"ד בע"ז פשיטא דנחשב בפ"ע, מכיון דחלוקין בטעמם ובקרבנות. 2. וכן שהב"ד בע"ז והוא בחלב, דחלוקים בקרבנות לגמרי. 3. האיבעיות: בחלב שע"ג הקרב ושע"ג הדקין, דהוו מתרי קראי. 4. את"ל שם חלב אחד, חלב ודם דשוין בקרבנות והוו שתי שמות מאי, תיקו.
-
הדינים שנאמרו בפר העלם דבר שעירי ע"ז ופר כהן משיח, ומנין 1. דווקא לבטל מקצת ולקים מקצת מהמצוה, שנאמר בב"ד דבר ש"מ דלא כל הגוף, ומשיח הוקש לב"ד, וע"ז מגז"ש לעיני. 2. העלם דבר עם שגגת מעשה, שנא' ישגו ונעלם. 3. דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, לרבי ילפינן ב"ד בגז"ש עליה מאחות אשה, ומינה ילפינן למשיח נשיא ושעירי ע"ז. ולחכמים ילפינן מתורה אחת דהוקשה כל התורה לע"ז בשאר מצוות אצל משיח נשיא ויחיד שנאמר והנפש, וצבור בע"ז ובשאר מצוות ילפי וכי תשגו מקרא והנפש שלאחריהם.
-
דין כהן משיח בע"ז 1. נאמר בחטאה בשגגה, לרבי לומר דמשיח בשגגה בלבד, ולרבנן להוציא משיח דבעי גם העלם דבר. 2. לכו"ע מתכפר בשעירה, דכולם בכלל נפש. 3. אשם תלוי ליכא כלל במשיח, שנאמר על שגגתו אשר שגג, למעוטי כה"ג שחטאו בהעלם דבר עם שגגת המעשה.
שאלות לחזרה ושינון
-
מנין דמשיח הוי כציבור, ודינו (4)
-
דין המשיח שחטא עם הציבור (2)
-
מתי נחשב שהמשיח חטא בפני עצמו (4)
-
הדינים שבהם שוין ב"ד משיח וע"ז, ומנין (3)
-
דיני כהן משיח בע"ז (3)