פרק רביעי – רבי ישמעאל
דף נ
1. מרקוליס. 2. לית נגר.
א. דיני אבני מרקוליס 1. בידוע שנשרו ממנו אסור אפילו למ"ד אין עובדין לשברים, כיון דהיינו אורחיה. 2. במקורבות לכו"ע אסורות, משום דנפלו ממנו. 3. בארבע אמות בתפיסה אחת וללא הפסק, לכו"ע אסור אפילו שתים. 4. פלוגתייהו בשלש אבנים וכשיש תל מפסיק דהוי שתי תפיסות, דלרי"ש אסורות ולרבנן מותרות משום שלא נראות עמו, ופליגי אי עושין מרקוליס קטן בצד גדול. 5. עיקר מרקוליס צריכה שתהא אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן, אבל לקטן שבצד גדול עובדין בכל דהו. 6. פליגי האם מותר ללכת בדרך שחיפוה באבני מרקוליס, מאן דאסר כרב גידל דתקרובת ע"ז אין לה בטילה עולמית, ומאן דשרי סובר דה"מ בזבחים שהם כעין פנים.
ב. מייתי ברייתא דמתליעין ומזהמין בשביעית ולא בחוה"מ, גיזום בתרוייהו אסור, וסיכה לגיזום בתרוייהו מותר. ומפרשינן מהי הקושיא דלית נגר ובר נגר דיפרקינה 1. בהתלעה וגיזום בשביעית שרי ובמועד אסור, ותירץ דהוי טירחא ואינה מלאכה. 2. זיהום בשביעית שרי דאוקמא אילנא, וגיזום אסור דאברויי אילנא. 3. זיהום שרינן אף בשביעית ובמשנה שרי עד ערב שביעית, תירץ דאיכא תרי זיהמומי ולאברויי אסור. 4. סיכה שרינן אף בשביעית לאוקמי אילנא, ובמשנה אסרינן לסוך את הפגין דהוי פטומי פירא. 5. למסקנא קשיא חוה"מ דסיכה שרי וזיהום אסור אף דתרוייהו לאוקמי אילנא.
שאלות לחזרה ושינון
- דיני אבני מרקוליס (6)
- הברייתא בדיני עבודת קרקע בשביעית ובחוה"מ, ומהי הקושיא (5)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com