א. נצטווינו בתורה הקדושה [שמות ל. יג] על מצוות מחצית השקל ובזמן המקדש היו לוקחים בכסף זה קרבנות ציבור וכל צרכיהם ובימנו שחרב המקדש נוהגים לתת זכר למחצית השקל. ועוד אמרו במגילה [י"ג ע"ב] גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו.
ב. זמן נתינת זכר למחצית השקל הוא בליל פורים, קודם קריאת המגילה [חזו"ע פורים ע"מ ק"א ובהערה שם]. והגר"מ אליהו בספרו הלכות חגים [ע"מ 499] כתב וז"ל .כתב הרש"ש לתת מחצית השקל בליל פורים קודם מנחה וכ"כ הרמ"א ז"ל ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה וכן נוהגים במדינות אלו. ויש נותנים בשחרית קודם קריאת המגילה מג"א הובא במשנה ברורה.
ג. יש להיזהר שלא לקרות למעות הללו מחצית השקל אלא יאמר זכר למחצית השקל.וכעין מה שכתב בשו"ע יו"ד [סימן רנ"ח סעיף א'] שלא יאמר אדם סלע זה הקדש כיון שיש במשמעות דבריו הקדש לבית המקדש אלא יאמר שקל זה לצדקה ואם טעה ואמר זה למחצית השקל אין זה הקדש [חזו"ע שם].
ד. סכום הנתינה עולה ל-9 גרם כסף טהור ושאלתי ביום ג' אדר את הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף כמה סכום הנתינה בשקלים ואמר שהוא 20 שקלים וכן שמעתי מהגאון רבי בן ציון מוצפי.
ה. מי שמצבו הכלכלי קשה יכול לתת מטבע של חצי שקל [חזו"ע פורים ע"מ ק"ד]. וכן שמעתי מהגר"ב ציון מוצפי.
ו. מי שהוא למעלה מגיל עשרים לכל הפוסקים צריך לתת זכר למחצית השקל, ומי שהוא למעלה מגיל בר מצוה עד גיל עשרים נחלקו בזה הפוסקים אם צריך לתת וטוב להחמיר[חזו"ע שם].
ז. גם נשים יתנו זכר למחצית השקל וטוב לתת גם עבור בניו הקטנים וכן על עובר במעי אמו. ואם אין ידו משגת יתן 20 שקלים בעדו ובעד שאר בני ביתו יתן חצי שקל.
ח. מעות אלו ינתנו למוסדות תורה וישיבות או לתמידי חכמים עניים. וכמו שאמרו חז"ל אם בקשת לעשות צדקה עשה עם עמלי תורה[חזו"ע שם].
ט. אפשר לתת זכר למחצית השקל גם בשטרות ולא צריך דוקא בכסף ממש וכמו שכתב בחזון עובדיה פורים [ע"מ ק"ג].
י. מי שנהג לתת מעשר כספים חדש בחדשו אינו רשאי לתת מחצית השקל מכסף זה .ורק אם התנה ואמר בפירוש כשהתחיל להפריש מעשר כספים "בלי נדר" והשעה דחוקה לו רשאי לתת ממעות המעשר זכר למחצית השקל ועיין שו"ת יחוה דעת [ח"א סימן פ"ז].