מקורבו של הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, יו"ר 'מגן לחולה' הרב בנימין פישר, ששהה לצדו בעת הפטירה בבית החולים 'שערי צדק', מתאר את היממה האחרונה בחייו, כולל רגעי החרדה הארוכים בהם נאבקו טובי הרופאים על חייו.
"לפני מספר שבועות הרב עבר טיפול לבבי משמעותי", הזכיר הרב פישר בשיחה ל"כיכר השבת. "הטיפול ב"ה עבר בהצלחה והוא חזר לאיתנו לתפקוד מלא, לתת שיעורים יומיים ושיעור כללי, חזר לעשות הליכות והכל התנהל באופן משביע רצון לכולם".
"ביום שישי אחר הצהריים הוא הרגיש קצת פחות טוב. הגיע אליו מומחה למחלקות פנימיות בבית חולים 'הדסה' ובדק אותו. הרושם היה שמדובר בהצטננות. התחילו אנטיביוטיקה וכך קיבלנו את השבת".
"לקראת השעה 11 בליל שבת אירעה הפרעת קצב. תלמידו הזעיק אמבולנס והתחיל בהחייאה תוך כדי הדרכה טלפונית. אנשי ההצלה הצטרפו כעבור מספר דקות, לאחר מכן הצטרף צוות נט"ן".
"ההחייאה הייתה קשה וארוכה, ולאחר כרבע שעה-עשרים דקות חזר הדופק. הייתה התייצבות, והנט"ן החליט לפנות אותו ל'הדסה עין כרם', שם טופל בתקופה האחרונה. במהלך הנסיעה של הנט"ן לכיוון הדסה, על יד גן סאקר, הייתה שוב הפרעת קצב. האמבולנס נאלץ לעצור בצד, התחילו בהחייאה חוזרת".
"לדאבון לב, לאחר ההחייאה הנוספת, הדופק לא חזר. הנט"ן החליט בצדק להמשיך לבית החולים הקרוב ביותר, שערי צדק. הרב הובא לחדר הטראומה, שם קיבלו אותו מיטב הרופאים והמומחים מצוות רב תחומי, והוא עבר החייאה מודרנית עם מיטב הציוד והרופאים".
"אני הגעתי לחדר הטראומה כמה דקות לאחר חצות, ראיתי את מה שראיתי, אך הוא היה עדיין בחיים. אני שואל את הצוות 'האם אני רואה טוב?', הם אומרים לי 'כן'. אמרתי 'למה הוא כאן?'. ראש הצוות מצביע על המוניטור: 'אתה רואה 38 דקות' אמרתי לו: 'אתה ככה בהחייאה מלאה 38 דקות?' אמר לי 'כן'. שאלתי אותו 'האם הדופק חזר?', אמר לי 'לא'".
"הסתכלתי על שני תלמידיו, דודי בידרמן וישראל ויזל, אמרתי להם 'תשמעו, זה הזמן שאתם צריכים להגיד שמע ישראל ואני לא יכול להיות פה. אני חייב לצאת'".
"הם התחילו בבכי לבקש שאתן השערה של זמן וכו'. אמרתי להם 'כבר הייתי אצל ר' עזריאל אוירבך (אח המנוח) בבית, הוא בדרך לפה. אותו תוכלו לשאול את כל השאלות ההלכתיות'. במהירות ובריצה עזבתי את המקום והבנתי שניצחו אראלים את המצוקים, ברוך דיין האמת".