הסיבה בגללה הפך שלמה פילבר לעד מדינה

הקלטות אלוביץ' סיפקו את פריצת הדרך בחקירת פרשת 4000, שבמסגרתה נבדק החשד להטיית הסיקור ב"וואלה" בתמורה להטבות רגולטוריות של משרד התקשורת לאלוביץ' והחברות שבבעלותו. ישועה זומן בימים האחרונים למסור עדות לחוקרי הרשות לניירות ערך ולהב 433, והחוקרים הבינו כי בכוונתו לשתף פעולה ולספר כיצד אלוביץ' לחץ עליו ומסר לו הוראות עריכה.

אבל אז ישועה הדהים אותם, וסיפר כי הבין בזמן אמת שמשהו לא בסדר במסע הלחצים שהפעיל עליו אלוביץ' – והחל להקליט את השיחות ביניהם בהם נשמע אלוביץ' מעביר לו הוראות מפורשות בנושא.

גורמים במערכת אכיפת החוק סיפרו יש ויגדירו זאת ידליפו כי "הקלטת הייתה אחד הדברים המרכזיים שהביאו לשבירתו של פילבר והפיכתו לעד מדינה". הגורמים הוסיפו כי אחרי שהחליט לשתף פעולה לחץ פילבר את ידי חוקרי רשות ניירות ערך, אותם הכיר מהחקירה הקודמת, ואמר: "אני שמח לסגור איתכם מעגל".

ובתוך כך, חוקרי יחידת להב 433 ערכו אתמול עימותים בין ישועה לאלוביץ' ובין ישועה ליועץ ראש הממשלה לשעבר, ניר חפץ. החוקרים ממשיכים במקביל במאמצים לשכנע את חפץ להפוך לעד מדינה בפרשה. לשאלת החוקרים אם התיאור של ישועה מדויק, חפץ השיב: "את כל מה שיש לי להגיד עניתי לכם בעדות הפתוחה".

אתמול גם הוארכו בבית המשפט מעצריהם של מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, ושל סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, עמיקם שורר, בשישה ימים נוספים. השופטת, רונית פוזננסקי-כץ, כתבה בהחלטתה כי "כעת, משצו איסור הפרסום הוסר, ניתן לומר בפה מלא כי מדובר בפרשה המקימה מעבר לחשד מבוסס לשחיתות חמורה. המעשים בוצעו לפי החשד על ידי נושאי תפקידים בכירים במערכת השלטון ובחברת בזק".

פרשת בזק החלה כאמור כחקירה של רשות ניירות ערך והסתיימה בהמלצה להעמיד לדין את בכירי החברה. לפי הסיכום שהועבר לפרקליטות, אלוביץ' נהנה כספית מעסקאות שאושרו באופן שמעלה חשד למרמה, ומנכ"ל משרד התקשורת פילבר פעל לטובת בזק תוך הסתרה מגורמי מקצוע, ואף הדליף לחברה מסמכים מסווגים כדי שייתנו הערות ויתאימו אותם לצורכיהם.

תמיהות בנושא מעורבות פילבר לטובת בזק עלו גם בדו"ח מבקר המדינה מחודש יולי, והוא הורחק מתפקידו מאז שנחקר באזהרה בתחילת החקירה והושעה ממשרד התקשורת.