ח"כ גפני: "איך אתם מעזים לומר שיש גזירת גיוס בנות?"

בשיחה עם חברי הכנסת של 'דגל התורה' מדגיש ח"כ משה גפני כי "עכשיו חייבים להודות: כל הניסיונות לפגוע בעולם התורה נכשלו. עולם התורה פורח, לא מוכרות לנו תקופות כאלה. אז איך מעזים לומר שיש גזירת גיוס, ועוד גיוס בנות?".

באשר לחוק הגיוס שבוטל ע"י בג"ץ אומר גפני כי "יימצא פתרון בע"ה לחוק הגיוס, אין סיבה לדאגה. עולם התורה פורח, ב"ה עינינו הרואות שאין שום גזירות ולמרות הדיבורים על "מכסות" כביכול, אין שום הפרעות לעמלי התורה. אבל היו כאלה שגילו שאין להם כבר שום נשק להילחם בעולם התורה ולכן עברו עכשיו לגיוס בנות... אני אומר זאת באחריות: אם במקום השמיני ברשימת יהדות התורה היה מוצב מישהו מטעמם, באורח פלא לא הייתם שומעים היום על שום גזירה...".

גפני גם מדגיש כי "נשאלתי ע"י גדולי ישראל והשבתי בבירור: לא קיימת כל סכנה לבנות דתיות וחרדיות, לא נעשה שום שינוי לא בחוק ולא במצב בשטח בעניינן. ואני חוזר ואומר תמיד גם למשלחיי: ביום שבו חלילה יחול שינוי לרעה במעמד הבנות החרדיות, ביום שבו נזהה אפילו בת אחת שהצבא סיבך אותה, אני קם ומתפטר. אין שום פשרות בנושא הזה".

ח"כ אורי מקלב, שהיה חבר בוועדה המשותפת אמר גם הוא כי "בג"ץ מחייב כעת את המדינה לסיים הליך חוקתי שנגרר כבר שמונה שנים. אם לא המצב שהתהווה עכשיו – למרות התנגדותנו, אז הבג"ץ יעשה לבד את התקנות וההמשך מובן.

"אנו היינו במציאות בלתי אפשרית בה כל פוקד עושה דין לעצמו בחסות בג"ץ. אני שומע על בנות ששואלים אותן שאלות כמו למה צמים ביום כיפור,או למשל, בת אחת שזימנו אותה לבירור משום שגילו שהיא עבדה כמלצרית בבית מלון בשבת ולטענתם היא חיללה שבת. הסברתי להם שמלצריות חרדיות מגישות בשמחות ואירועים גם בשבת קודש בהתאם להלכה והדבר לא מעיד על אי שמירת מצוות".

מקלב מדגיש כי "לא מיצינו את ההידברות עם הצבא. הדרישה שלנו היום היא להמשיך עד כמה שניתן את המאמץ להקל גם על הבנות החילוניות ולשמור מכל משמר על המצב הקיים עם הבנות החרדיות והדתיות. אנו ממשיכים באותה עשייה. אבל אין לנו 'שיניים' לחוקק חוק נגד בג"ץ, אף אחד לא יתמוך בנו בכך - למרות שהתנגדנו נחרצות".

ח"כ יעקב אשר, אומר כי "היו גורמים שהצליחו בעבר לעורר מהומות בדבר גזירה כביכול המרחפת על בני הישיבות. אבל מאז שהחל הדיון בגיוס הבנות, נעלם באורח פלא המאבק הקודם וירד מסדר היום. האם קיים שינוי כלשהו בחוק שאיננו יודעים עליו? או שקיימת תשובה אחרת לשאלה זו...?!".

אשר מוסיף וחושף פרטים נוספים מתוך השיחות שקיימו הח"כים החרדים עם ראש אכ"א מוטי אלמוז ובכירים נוספים בצבא ואומר כי גם לבנות הנמצאות בתהליכי חזרה בתשובה, קיים פתרון שיסייע להן לקבל את הפטור ואף ימנע מהן טרטור מיותר ע"י הצבא. לדבריו, אחת הבעיות הגדולות במציאות החדשה היא שיש בנות המתחילות תהליך של התקרבות לדת אך בסביבתן הקרובה וברשתות החברתיות הן עדיין מוכרות כחילוניות. הצבא דורש מהן הוכחות לשמירת מצוות בעוד הן נמצאות עדיין בשלבים ראשונים של התקרבות לדת ושמירת מצוות ורצונן שלא לשרת בצבא מטעמי דת הוא אמיתי וכנה.

אשר מסיים ומסביר כי "הצבא מצהיר שאין לו ענין לגייס בנות שומרות מצוות ואף לא בעלות תשובה. בגלל מקרים שצפו בתקשורת החילונית וגרמו לסערה, הצבא, מבחינתו, רוצה למנוע הצהרות כזב. אנו פועלים מול מערכת הבטחון למנוע את הבעיות שמתהוות בעקבות חוסר ההבנה של הצבא על כך שישנן בנות מבתים חילונים ומבתי ספר חילונים – ואף נראות כחילוניות, אבל הן שומרות מצוות. בעיות אלו הן טכניות עבור הצבא אך עבורנו זה "יהרג ואל יעבור" – כמו גיוס בנות בכלל".

גזירת שווא

כאמור, לגופם של טענות מגיב יתד נאמן בכתבה נרחבת וטוען כי מדובר בגזירת שווא.

לדברי יתד, עוד בזמנו תחת הנחיית גדולי ישראל ובראשם מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, החלה הנציגות החרדית בכנסת להיערך לחוק החדש ולבחון כיצד להתמודד אתו. בסופו של דבר, בשנת תש"ע עלה החוק למליאה לקריאה ראשונה לאחר שבתוכו הוכנס סעיף הקובע, כי ביטול הפטור לאותן בנות לא יתרחש אוטומטית, אלא תוקם וועדה מטעם משרד הביטחון אשר רק היא תוכל לקבוע באלו מקרים אפשר לבטל פטור לבת שהצהירה על הכרה דתית ונמצאה דוברת שקר.

עלעול קצר בפרוטוקולים מעלה כי אותה ישיבת מליאה בה אושר החוק בקריאה ראשונה הייתה ריקה כמעט לחלוטין. מצד אחד החוק התקבל בחוסר ענין בולט מצד רוב המפלגות, כאשר רק בודדים ממפלגות השמאל תקפו בחריפות את הנציגים החרדים שלטענתם מונעים את האכיפה. בסופו של הדיון, אושר החוק בקריאה ראשונה בנוכחות של 11 ח"כים בלבד, שמונה מהם תמכו ושלושה התנגדו.

מאז נמשך הליך החקיקה בוועדות במשך יותר משנה וחצי, עד שבסוף חורף תשע"ב אושר החוק בקריאה שניה ושלישית ברוב של 21 ח"כים תומכים בלבד מול חמשה ח"כים מתנגדים, היו אלו כמובן חברי הסיעות החרדיות. באותו דיון גם תקף ח"כ הרב גפני את הממשלה שהובילה חוק כזה וחזר על כך שדעת תורה ברורה היא כי גיוס בנות הוא ב'ייהרג ואל יעבור'. בסופו של דבר הכנסת כן אישרה סופית את החוק וקבעה כי תוקם וועדה שתקבל סמכות לבטל פטורים שניתנו למצהירות כזב.

עם זאת, החוק קבע כי הוועדה תוקם רק לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תאשר שורה של תקנות, העוסקות בעיקר בזהות חברי הוועדה, אופי עבודתה וכדו', ורק לאחר אישור תקנות אלו, תוקם הוועדה, יינתנו לה הסמכויות והחוק ייצא לדרך. כמו כן נקבע כי החוק יתקבל כהוראת שעה והוא יחול למשך שלוש שנים בלבד מיום כניסתו לתוקף מעשי.

אך ההליך בוועדת החוץ וביטחון לא נעשה במהירות מטעמים שמיותר להרחיב בהם, כך שבינתיים החוק נכנס למצב המתנה, הוא לא יושם בפועל למרות אישורו הסופי והכנסתו לספר החוקים של מדינת ישראל, מה שמאלץ את הצבא בינתיים עד היום להמשיך ולגשת לבתי משפט בכל מקרה בו בת נחשדת בזיוף.

כאמור, ההתמודדות החרדית עם כל הליך החקיקה על כל סעיפיו, נעשה תחת הוראותיהם המדוקדקות של מרן הגרי"ש זצוק"ל ומרן הגראי"ל זצוק"ל. "עלעול מדוקדק בארכיון "יתד נאמן" מעלה כי במשך כל אותה תקופה שמר העיתון על השתיקה המתחייבת, מתוך אחריות ומתוך הבנה ברורה שאין כאן גזירה או סכנה חלילה לבנות ישראל, אלא רק התמודדות עם הליך מורכב ורגיש", נטען בעיתון.

רק בחודש אדר תשע"ב לאחר אישורו הסופי של החוק, הופיעה ב"יתד נאמן" תחת עינם הפקוחה של עורכי "יתד נאמן" דאז, ידיעה קצרה שנדחקה לעמוד 14. הכותרת הייתה יבשה ולקונית וסיפרה כי "בהתנגדות סיעת יהדות התורה ובניגוד לסטטוס קוו, אושרו סופית שינויים מסוימים בחוק גיוס נשים". הידיעה עצמה, תיארה את מהות החוק ומהות התקנות להקמת הוועדה, בנוסח כמעט זהה לידיעה שהופיעה השבוע ב"יתד נאמן", לאחר אישורן הסופי של התקנות. המסקנה העולה מכך אם כן ברורה מאליה.

כאמור, במצבן של בנות הסמינרים והתלמידות החרדיות, לא חל בס"ד שום שינוי ואין איש חולק ומערער על ההליך הנמשך כבר 40 שנה בהצלחה רבה. עם זאת, במאמר המוסגר מבקשים חברי הכנסת של 'דגל התורה' לציין בשיחה עם 'יתד', כי במשך כל השנים מתעוררות באופן טבעי בעיות טכניות, ולצורך כך הוקמה גם "הוועדה המייעצת לפטור בנות דתיות מגיוס בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א".

חברי הכנסת מוסיפים ומדגישים, כי על פי רוב הבעיות נוצרות בגלל הזנחה או חוסר שימת לב, למשל במקרים בהם תלמידה לא הגיעה ללימודים ביום בו נאספו התצהירים באופן מרוכז או שהיא נאלצה להיות בחו"ל. כמו כן, נוצרו קשיים בסמינרים חדשים שלא הוכרו עדיין ע"י הצבא ובכל המקרים הללו מטפלים נציגי הציבור בהצלחה בס"ד,כאשר גם שלטונות הצבא מבינים את הסיטואציה ולא מערימים קשיים מיותרים. חברי הכנסת מזכירים עם זאת כי האחריות לבצע את ההליך הדרוש בכל מקרה לגופו מוטלת על התלמידה, הוריה ועל בית הספר, כאשר עם קצת שימת לב ואחריות ניתן לחסוך בעיות טכניות מיותרות.

למרות זאת, לפני כחודשיים התקבל בבתי מרנן גדולי ישראל שליט"א מכתב יוצא דופן, עליו חתומים ראשי הישיבות ורבני הריכוזים היהודיים בארצות הברית ובו נכתב כי "הנה באה אלינו שמועה קשה שהולכים להוציא אל הפועל חוק חדש בענין גיוס בנות ועומדת ועדת חוץ וביטחון להתכנס ותיכף אחר כך יחול החוק בפועל. החוק החדש בא לשנות את החוק הקיים כארבעים שנה וחוץ מזה מגיעות שמועות שגם עכשיו כבר מקשים על בנות ישראל לקבל פטור. ופונים אנו למע"כ למחות בדבר ולזעוק ולהריע על הצרה הגדולה שלא תבוא".

בהמשך המכתב נכתב כי "להוי ידוע שגם בנפשנו הדבר ונעמוד לימינכם ונעשה ככל שביכולתנו לעשות ולעורר הציבור דפה ולעשות מה שצריך כשלוחי דקמאי של גדולי ישראל. וע"כ אנו פונים לכל הגורמים שלא לנגוע בחוק הקיים כלל. וכן פונים אנו לכל מי שביכולתו באה"ק לפעול בכל תוקף ושלא לחכות עד שח"ו יאוחר מידי ויהיה מעוות לא יוכל לתקון".

המכתב התקבל בבתי מרנן גדולי ישראל שליט"א בתדהמה ואף בכעס לאחר שהבינו כי רבני ארה"ב קבלו מידע שקרי, מוטעה ואף מרושע ע"י גורמים אינטרסנטיים שאינם מתחשבים בזוטות כמו עובדות או מציאות.

,המציאות הקיימת היא כאמור כי אין שום חוק חדש, אין שום שינוי במצבן של הבנות החרדיות וגם באשר לחילוניות הדיון כעת הוא על אותו חוק שאושר בעבר, אותו חוק שהתנהל כידוע בהדרכתם הצמודה של מרנן ורבנן זצוק"ל", מסכמים בעיתון.