משטרת ישראל הגישה את המלצותיה, וכמה לא מפתיע את הכל כבר ידענו. כבר הודלף מזמן מה תהיינה ההמלצות ותהיינה הראיות, חוץ מדבר אחד – יאיר לפיד מעיד נגד נתניהו. בום. אם לא ידענו לאיזה דבר עוד אפשר לצפות מלפיד, הנה לנו בשורה העולה על הציפיות – הנה איש ישר המאשים את נתניהו. איש נקי כפים וזך הלבב, שהוא רק יריב פוליטי של נתניהו, מעיד על השחיתות שלו. עולם הפוך ראינו. אם ביושר עסקינן, דומה כי קשריו של לפיד עם נוני מוזס משמעותיים קצת יותר משל ביבי, אבל הוא לא הנחקר, הוא המעיד.
העיקרון הבסיסי ביותר בשלטון החוק, הוא השוויון בפני החוק. אכיפת חוק חייבת להיות שווה, לא תיתכן אכיפה סלקטיבית שאדם יורשע ואחרים יזכו להתעלמות. בפרשת 2000 מואשם נתניהו על ידי המשטרה כי קיים עסקת שוחד עם נוני מוזס, מו"ל העיתון ידיעות אחרונות. נתניהו היה אמור לדאוג לרסן בחקיקה את תפוצת העיתון ישראל היום של שלדון אדלסון, ובתמונה נוני מוזס ידאג לסיקור חיובי יותר של ביבי. העסקה כידוע לא יצאה אל הפועל, ישראל היום לא הוגבל וידיעות לא פירגן לנתניהו אף פעם. אבל ידיעות אחרונות בהחלט חיבק ופירגן לפוליטיקאים אחרים, ובהם גם יאיר לפיד, ולא בכדי. אבל הם לא נחקרו, שוויון בפני החוק אמרנו.
שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני הגישה את הצעת החוק נגד ישראל היום, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הכנסת, תוך שהיא מסתמכת על חוות דעת משפטית שהעביר לה נוני מוזס, וכמובן, זכתה לסיקור מפנק בעיתון, 43 חברי כנסת הצביעו בעד חוק ישראל היום, אך היא לא נחקרה. שוויון בפני החוק אמרנו.
יאיר לפני וחברי יש עתיד היו מתומכי החוק הנלהבים, לא רק זו אלא גם כפי שהתפרסם כבר באתר וואלה שרי יש עתיד הפנו בלא מכרז תקציבי פרסום גדולים של המשרדים שבשליטתם לעיתון. משרד הרווחה תחת השר מאיר כהן ומשרד החינוך תחת שי פירון, קיימו עסקאות בשיווי מאות אלפי שקלים עם ידיעות אחרונות. אם יחסי קח-תן עם מו"ל של עיתון הם עניין פלילי, אזי יחסים כאלה התקיימו בגדול בין יאיר לפיד ומפלגתו לידיעות אחרונות. אז לנתניהו המליצה המשטרה להגיש כתב אישום על עבירה שכלל לא ביצע ותמורה שכלל לא קיבל, בעוד אלה שקיבלו בגדול ושילמו בגדול, הם אפילו לא נבדקים. לא רק זה, יאיר לפיד אחרי כל ההתקשרות עם ידיעות אחרונות, הוא הוא שמשמש עד תביעה של המשטרה נגד עסקות שוחד של נתניהו. אתם זוכרים, שוויון בפני החוק. יופי של שוויון. אור לגויים.
ואם באשמות נתניהו עסקינן, אז בהיגיון ובהגינות, הבה נפעיל ראש ישר. נתניהו הוא אדם אמיד מאד, בעל הון של 24 מיליון על פי הפרסומים, כסף שהרוויח ביושר בשוק הפרטי ויכול היה להרוויח הרבה יותר אילו כלל לא נכנס לזירה הציבורית. הוא לא הרוויח מפוליטיקה (כמו אולמרט, כמו שרון, ועוד הרשימה ארוכה), אלא רק הפסיד עבורה. מה ההיגיון שאחרי כל זה יטול בקבוקי ויסקי או סיגרים כשוחד. אתם מכירים מיליונר שיסכן את הונו ומעמדו כדי לגנוב שני שקל במכולת מתחת למצלמת הקופה?
למען הסדר הטוב, חשוב לזכור שהמלצות המשטרה אין להן שום מעמד חוקי. סדר הדברים הוא כזה, תפקידה של המשטרה הוא לחקור את מלא העובדות, ולהגיש את הממצאים לפרקליטות. הפרקליטות בוחנת את הראיות, ועל פי זה מוחלט האם להגיש כתב אישום לבית המשפט, ואם כן על איזה סעיפים. המשטרה איננה מוסמכת להמליץ, היא לא אמונה על כך ואין זה תפקידה.
ביום רביעי, התפרסמה בערוץ 2 ביקורת קשה של הפרקליטות על התיקים שהוגשו. גורמים בפרקליטות צוטטו באומרם כי מדובר בהאשמות שאין להן גיבוי בראיות, והתיקים עצמם נופחו באופן מניפולטיבי. אם בפרקליטות נפלה שלהבת, מה יגידו כתבלבי הקיר. לא יהיה כלום כי אין כלום, אומר נתניהו כל הזמן, ונראה כי יש לו על מה לסמוך.
הפסטיבל התקשורתי של המשטרה והדלפותיה החוזרות ונשנות במהלך השנה האחרונה, סביר להניח יתגלו כפארסה. אם כל ההאשמות הפומפוזיות זוכות לפקפוק ולדחיה על הסף אצל הפרקליטות, צריך לבדוק מה הניע את המשטרה לא רק לחקור באינטנסיביות דברים של מה בכך, אלא גם להיטפל לנתניהו לבדו תוך התעלמות מעסקאות שבוצעו על ידי פוליטיקאים אחרים. המניעים ראויים להיחקר, זו נראית מוטיבציה עצומה להרשעה, תוך אכיפה בררנית ומתן הנחות לפוליטיקאים בשמאל.
בואו נזכור, מדובר בחקירה יקרה, שהושקעו בה מאות שעות עבודה של חוקרים. נשלחו חוקרים לחו"ל לתשאל אנשים, כדי להביא ראיות. הרבה מאד כסף וזמן הושקעו בחקירה הזו, ואם כל זה העלה זוטי דברים ואכיפה סלקטיבית, חובה לחקור ולבדוק מה עומד מאחורי המוטיבציה היתירה של המשטרה כלפי נתניהו.
השקעה של כספים רבים בחקירה זו, באה על חשבון חקירות אחרות שהמשטרה צריכה לנהל. זה לא כסף שנפל מהשמים. האם האינטרס הציבורי של אזרחי ישראל הוא לקיים אכיפה בררנית? המשטרה תצטרך לתת תשובות רבות על חקירה זו, וכדי לשמור על אמון הציבור, חשוב שזה יקרה ויפה שעה אחת קודם.