כשהכרתי את בעלי, בני, הבנתי מיד שהחיים שלי לא יהיו משעממים אף פעם. בתור אישה צעירה זה נתן לי תחושה טובה. מה יותר טוב מחיים מלאי אתגרים, חופשים ובדיחות? בהמשך היו לא מעט ניסיונות, בעיקר כשהחיים האמתיים כמו גידול ילדים וקניית דירה התחילו. אבל כמה רצינות אפשר לדרוש מבן אדם שלוקח את החיים בקלילות רבה מדי?
כל גאדג'ט שיצא בסין, הגיע לבני בדרך לא דרך. טכנולוגיה זורמת לו בעורקים והוא היה הראשון שהכרתי עם מכשיר סמארטפון. לשמחתי הרבה, הוא גדל להורים מביני עניין והם בתבונתם שלחו אותו ללמוד מקצוע שמתאים בדיוק לאהבה הגדולה שלו. הוא פיתח בעצמו את כל הנושא הטכנולוגי ומהצד הפך גם ליבואן של מוצרים מיוחדים וגאדג'טים שונים ואפילו התפרנסנו מזה. בעקבות ריאקציה שפיתחתי כלפי העיסוק שלו, לא אהבתי לשמוע אותו מתאר בהתלהבות כל דבר חדש. העדפתי שישמור את ההתלהבות הזאת לשיחות עם חברים או מי שהסכים לשמוע אותו.
תבינו, בשבילי זו היתה שגרה של 24/7 ולפעמים נזקקתי למנוחה. הוא קיבל זאת בהבנה וידע על מה, כמה וכיצד לדבר איתי והיו לנו חיים מעולים.
דבר אחד אני רוצה לספר ולשתף - כי אם זה קרה לי, זה כנראה טוב לכל העולם. לא חלמתי שאי פעם אוכל לשבת ליד בני ולהתלהב איתו ממשהו שקשור לטכנולוגיה. זה היה יום חמישי בערב. בני נכנס הביתה ופגש אותי חולה ונטולת כוחות. ראיתי על הפנים שלו שיש לו משהו מלהיב לספר לי, אבל יאמר לשבחו שלאור המצב הוא שתק, ומיד לקח פיקוד על הטיפול בילדים. אפילו שלח הודעה לקבוצת הווצאפ המשפחתית ושאל אם מישהו יכול לעזור לנו עם קניית כמה מצרכים לשבת. אחי אלי כתב שהוא בדיוק בסופר אבל הוא לא מתלהב להוציא סכום כסף גדול - על אף שברור לו שנחזיר. הבנתי אותו, עם כל הלחץ של היום יום אצל כולנו, הדבר יכול להידחק לפינה ולהישכח ומדובר בסכום לא קטן.
העיניים הבורקות שהיו לבני כשנכנס, חזרו לבצבץ. "תראי איך אני פותר את זה", חייך אלי. הוא הרים טלפון לאלי, הסביר לו משהו שלא שמעתי וניתק. אחרי שלוש דקות אלי שלח צילום מסך לקבוצה וכתב: "אני בהלם". בצילום ראו שעבר לו לחשבון 600 שקלים מהחשבון של בני.
"איך עשית את זה"? התיישבתי במיטה ושכחתי שאני חולה.
"רק חיכיתי להסביר לך", הוא התלהב וניגש מיד לכיווני. לקח את המכשיר שלי, הוריד את אפליקציית ביט והסביר לי איך היא עובדת. למי שיש אפליקציה, נכנס לאנשי הקשר שלו דרכה, בוחר שם רצוי, מקיש סכום כסף ובשניה אחת, ללא עמלה וללא טרחה, הכסף עובר אליו לחשבון. בלי פקידי בנק, בלי כניסה לחשבון דרך המחשב, ככה, כאילו אני שולחת sms למישהו.
מאז החיים שלי השתנו ואני לא אומרת את זה סתם. בפורים ובסוף שנה אוספים כסף למתנות למורים? אני מבקשת את שם האמא שאוספת, מוודאת שיש לה אפליקציה ומעבירה לה כסף בשנייה. לא צריכה תזכורות חוזרות ונשנות, לא להכין שקיות עם כספים ובפנים פתקים של מי ושל מה. לא שייכת לדיונים כמו "מי שלחה כסף בלי לציין שם"?
במשפחה אספו כסף לקנות מתנה לחתונה של האחיין הבכור, שגעו אותנו שנביא סכום מדויק - אני העברתי את הכסף עוד לפני החופה...
כל דבר שאני צריכה, אפילו ועד בית. הפסקתי להסתובב עם כמות מזומנים עלי - אני פשוט מעבירה מיד כסף. קרה לי קוריוז מעניין פעם, שהגעתי לחנות שדרשה על מוצריה תשלום בכסף מזומן בלבד. לא היה עלי מספיק כסף. ניגשתי לאישה שהכרתי מהשכונה, הסברתי לה בכמה מילים את מצבי והראיתי לה את האפליקציה. אחרי כמה דקות היא קיבלה הודעה על הכסף שהעברתי לה ושלפה מהארנק סכום מזומן. זה היה שיחוק!
עם כל הטענות שלי כלפי אורח חייו של בני, קשה לי שלא להודות, עם קצת פתיחות לעולם את יכולה להקל על החיים שלך באופן משמעותי. קשה לי לדמיין את ההתנהלות שלי לפני 'ביט': תשלום דרך שליחים, כספים למתנות דרך הילדים או חברים. נחסך לי זמן יקר, כאב ראש מיותר, ואפילו הפכתי להרבה יותר סבלנית ומכילה כלפי בעלי. לכו תדעו מה יהיה השדרוג הבא בחיים שלי.
טור זה מוגש לכם כחומר למחשבה ע"י בנק הפועלים, המביא לכם את 'ביט' – אפליקציה חדשנית להעברת כספים בצורה פשוטה ובטוחה בין אנשי הקשר.
האפליקציה מיועדת ללקוחות כל הבנקים.
*העברת כספים באמצעות אפליקציית ביט, במכשירים תומכים, נעשה בהתאם לתנאי השימוש המופיעים בה.
להורדת אפליקציית ביט במובייל לחצו כאן >>