בשנת 2001 יצא ראש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית פרופ' עמירם גונן למחקר סוציולוגי בן חצי שנה על הרגלי התעסוקה וההשכלה בקרב היהדות החרדית בארצות הברית. המחקר שלשמו הוא נסע עסק בשאלה מדוע המודל של היהדות החרדית בארה"ב אינו תופס בקרב היהדות החרדית הישראלית.
היהדות החרדית בארצות הברית השכילה לייצר מודל של שילוב מלא בין זהות חרדית יציבה לעולמות המעשה הכוללים השכלה גבוהה והשתלבות תעסוקתית הולמת. במדינת ישראל המודל החרדי הוביל להפרדה מלאה בין עולם הרוח לחיי המעשה. באותה תקופה היו רשומים כ300 סטודנטים חרדים בלבד במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. את תוצאות מחקרו פרסם פרופ' גונן בספר "מהישיבה לעבודה הניסיון האמריקני ולקחים לישראל" בהוצאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ובתוכו המלצות רבות ומגוונות ללמידה מהמודל האמריקאי.
כיום 16 שנים מאוחר יותר קריאה בספר זה נראית כחלום בהקיץ, שכן בעת כתיבת הספר לא יכול היה המחבר להעלות על דעתו שתוך זמן כה קצר יהיו כבר 16,000 סטודנטים חרדיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
מציאות זו בה יש כל כך הרבה סטודנטים חרדים מחדדת מספר מגמות באשר להמשך תהליך ההשתלבות ההשכלתית והתעסוקתית של החרדים והמגמות הצפויות לו בעתיד.
להלן אסקור שני היבטים בהקשר זה.
א. כמו בכל שוק כאשר יש הצפה של היצע מסוג מסוים הבחירה במוצר איכותי הופכת להיות קריטית ביותר. כדוגמה, בראשית שנות ה50 כאשר השימוש ברכבים היה עוד באיבו כל אדם שהחזיק רכב מכל סוג שהוא זכה לסמל סטטוס מעמדי. כאשר התחילו לייבא ולייצר רכבים רבים הסמל המעמדי של בעל הרכב נמדד בסוג הרכב אותו הוא מחזיק. בעלות על רכב לכשעצמה חדלה אט אט להיות משהו יוצא דופן.
באותו אופן, עד לפני 5-8 שנים חרדי בעל תואר היה מצרך נדיר וכל מחזיק תואר נחשב היה כהצלחה רבה המקנה יתרון משמעותי בסיכויים להשתלב בשוק התעסוקה. עם השנים כאשר השוק הוצף בתארים רבים והנגישות החברתית לתואר נהייתה זמינה יותר היתרון בלימודים אקדמיים לכשעצמם פחת והבחירה במוסד יוקרתי הפכה להיות מרכיב דומיננטי יותר ביכולת ההשתלבות של הסטודנט בעתיד.
בהקשר זה, פתיחת המסלולים החרדיים באוניברסיטאות השונות משכה אליה סטודנטים חרדיים איכותיים אשר חפצו בתואר ברמה שלא נופלת ממקביליהם בחברה הכללית. מציאות זו יצרה מדרג חדש בעולם התארים החרדי בו סטודנט איכותי כבר שואף לתואר ברמה אוניברסיטאית המבטא היטב את יכולותיו האישיות ומקנה לו סיכויים גבוהים יותר בשוק התעסוקה.
מאידך, ההשתלבות באוניברסיטאות מחדדת ביתר שאת את הפערים האובייקטיביים שבין הסטודנט החרדי למקביליו בחברה הכללית הן בהקשר האקדמי, הן בהקשר הזהותי והן בתנאי הלמידה המעורבים המונעים מרבים לפנות לאפיק איכותי זה.
ב. נכון לעכשיו מרבית הסטודנטים החרדים עדיין פונים לתחומי לימוד מאוד מצומצמים – משפטים, חינוך, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית ועוד מתי מעט פונים לחשבונאות וכלכלה. הלימודים באוניברסיטאות בהחלט פותחים אפיקים חדשים בהקשר זה והסטודנט החרדי נחשף למגוון רחב של דיסציפלינות שלא קיימות במכללות החרדיות.
סטודנט חרדי הלומד באוניברסיטה בחוגים מדעיים כגון – מתמטיקה, פיסיקה וביולוגיה. או אפילו בתחומי הרפואה כגון רפואת שיניים, סיעוד ורוקחות וכמובן בבית הספר לרפואה פותח לעצמו אפיקים חדשים כאשר לעיתים הוא פורץ הדרך הראשון בתחום זה.
סטודנט שבחר ללכת ללימודים בחוגים מאתגרים אך בתחומים חדשים שרגל חרדי לא דרכה בהם עד כה נותן לעצמו יתרון משמעותי על פני מקביליו החרדיים במכללות. בנוסף הוא הופך להיות פורץ דרך ושליח המגמה הברוכה הזו בארצות מחקר שטרם נחקרו בעיניים החרדית.
סבורני כי כוחות השוק בעולם ההשכלה החרדית בהחלט יביאו לידי ביטוי את המגמות שתיארתי לעיל והפנייה לאוניברסיטאות תגבר יותר ויותר. ימים יגידו האם המועצה להשכלה גבוהה יחד עם ראשי האוניברסיטאות ידעו לזהות מגמה זו, לקדמה והתגמש ככל הניתן בכדי לפתח מגמה זו.
הכותב: נחמיה שטיינברגר, מנהל המכינה החרדית