האם אלפי אסירים יתבעו את מדינת ישראל?

החלטת בית המשפט העליון היא בתגובה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח. בעתירה נטען, כי תאי המאסר בבתי הכלא אמורים להיות בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות), או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים), כפי שממילא נדרש בחוק.

השופט אליקים רובינשטיין, אליו הצטרפו השופטים חנן מלצר ואורי שהם, קיבל את העתירה ביוני 2017 והורו למדינה לעשות את ההתאמות בתוך 18 חודשים. בפסק הדין נקבע, כי בתוך תשעה חודשים יעמוד שטח המחיה לאסיר על 3 מ"ר לפחות ובתוך 18 חודשים יעמוד על 4.5-4 מ"ר לפחות. החלק הראשון של יישום פסק הדין אמור להתבצע לפיכך כבר באמצע חודש מרס.

לפי נתוני שב"ס, כ-40.5% מהאסירים מוחזקים כיום בתאים שקטנים משלושה מ"ר. להחלטת השופטים צורף גרף שלפיו ישראל נמצאת בתחתית הדירוג בין מדינות המערב בסטנדרט תאי אסירים. בהולנד ובדנמרק הסטנדרט הוא 12 מ"ר, והממוצע במערב הוא 8.8 מ"ר.

על פי הדיווח, בשב"ס החלו להיערך כדי ליישם את ההחלטה, אך הם לא עמדו בלוח הזמנים כיוון שהיו תלויים גם במשרדי הממשלה, האוצר, המשפטים וביטחון הפנים. בשב"ס הציגו כבר תוכניות בינוי של בתי כלא, אך יישומן יארך על פי ההערכות כתשע שנים בעלות של כשני מיליארד שקלים שהאוצר צריך לאשר. התוכנית החדשה שהוצגה, נותנת מענה גם לגידול במספר האסירים והעצורים במהלך השנים.

בנוסף, העלה השב"ס אפשרויות נוספות ליישום ההחלטה על מנת להביא לצמצום מספר האסירים והעצורים, למשל הקמת ועדת שחרורים מיוחדת שתדון בבקשות שחרורים מוקדמות של אסירים השפוטים לעד שנת מאסר; שחרור מנהלי מוקדם שבסמכות נציבת השב"ס; והגדלת תקופת הטלת עבודות השירות, שבית משפט רשאי לפסוק היום עד חצי שנה - לתשעה חודשים. האפשרויות האלו יכולות להיות מיושמות רק לאחר חקיקה של הכנסת שתאפשר את קיומן.

לפני כשבוע פנה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לשר האוצר ולשר לביטחון פנים והודיע להם כי יש כוונה להודיע על דחיית התאריך הסופי אך ורק בתנאי שיוכלו להציג מתווה ממשי לפתרון הבעיה. היועמ"ש הודיע להם, כי יש להציג לבג"ץ מתווה תקציבי שיכלול בעיקר תקציבי בינוי משמעותיים ביותר. היועמ"ש ציין כי אם זה לא יקרה, המשמעות היא שאלפי אסירים ישוחררו לחופשי כבר בקרוב.

כיום נמצאים בין כותלי השב"ס כ-18 אלף אסירים ועצורים. על מנת לעמוד ביישום פסק הדין במצב הנוכחי, אמורים להיות כלואים רק 12 אלף אסירים. 6,000 מכלל האסירים והעצורים יצטרכו כביכול להשתחרר מחוסר מקום. ואולם בשב"ס כאמור לא מתכוונים לשחרר אסירים או עצורים כיוון שאין להם סמכות לעשות כן והמדינה תאלץ להתערב כדי לפתור את הסוגיה הסבוכה.

כאמור, היועמ"ש הבהיר כי אם המדינה תגיש בקשה לבית משפט העליון להארכת תוקף יישום פסק הדין וגם תציג את התוכניות לשנים הבאות ותתחייב ליישם אותן - ייתכן שבית משפט יקבל זאת וכך תיפתר הבעיה.

פרשנים משפטיים טוענים כי אם לא תוגש בקשה כזאת, המדינה עלולה להיות מואשמת בביזיון בית המשפט עקב אי יישום פסק הדין. המדינה תתמודד עם בעיה נוספת אם האסירים יחלו להגיש תביעות כספיות כיוון שאינם כלואים בתנאים שקבע בית המשפט.