הייצוא הפך בשנים האחרונות לאחד ממותגי ההסברה החזקים ביותר של ישראל. על אף שמדובר במדינה קטנה מוקפת אויבים, ישראל הצליחה ליצור לעצמה תדמית חיובית ולצבור מוניטין שמשרת אותה בטווח הקצר והארוך. כבר היום יש הרבה מדינות שרואות במסחר עם ישראל כלי יעיל לפיתוח כלכלי וגופים מסחריים שמגיעים לארץ לעיתים קרובות על מנת לשמוע רעיונות חדשים, לקבל השראה ולאסוף טיפים.
בתוך כך, אי אפשר להתעלם מהקשר בין הצלחת הייצוא לבין האופן שבו נתפס המוח היהודי. מבחינת מדינות מסוימות בעולם ובעיקר במזרח הרחוק, המוח היהודי לבדו מספיק בשביל לייחס לייצוא המקומי חדשנות וערך מוסף. הנחת היסוד הזו מנחה חלק מהיצואנים בישראל. אכן, לפעמים זה משחק לטובתנו.
איך מייצאים מישראל?
מבחינה טכנית, היקף המסחר והיצוא מישראל למדינות אחרות בעולם תלוי בפתרונות של שילוח בינלאומי ואפשרויות התובלה הקיימות על הפרק. המוח היהודי אמנם ממציא לנו פטנטים, אבל יש מגבלות שגם הוא לא יכול להתגבר עליהן.
כך למשל, כמעט אין יצוא שמתבצע מישראל בתובלה יבשתית. השילוח דרך מעברי גבול בישראל נעשה במשאיות בלבד, והוא הרבה פחות נפוץ בהשוואה למדינות אחרות, בעיקר בגלל הקרבה שלנו למדינות עוינות. המדינות היחידות שבהן ניתן להוביל סחורה דרך מעברי גבול הן ירדן ומצרים ואת זה עושים בשיטת "גב אל גב" או בהעברה ישירה "דלת אל דלת".
לעומת זאת, תובלה אווירית ותובלה ימית הן אפשרויות מעולות ליצוא מישראל למדינות אחרות בעולם. תובלה אווירית מורכבת מבלדרות בינלאומית שבה מובילים מדלת לדלת מעטפות וחבילות ומשילוח אווירי – הובלה אווירית מנמל לנמל. במקביל, תובלה ימית נעשית בשיטות של מטען חלקי, מכולות, הובלה קונבנציונאלית או הובלת מטענים חריגים.
החשיבות של עידוד היצוא
ממשלת ישראל וכל הגורמים הרלוונטיים שאחראיים על הנושא צריכים להמשיך ולעודד את היצוא. בעזרת ייצוא מישראל אפשר להשיג מטרות הסברה מעולות, להכניס כסף למשק ולפרסם כלפי חוץ את התעשייה המקומית. היצוא מישראל תורם גם ליצואן הפרטי וגם לחברות ותאגידים והוא חשוב לביטחון הכלכלי של המדינה.
מבחינת עסקים בישראל, יצוא מאפשר פיזור סיכונים ומקטין את התלות בשוק המקומי. הוא מאפשר לבעלי עסקים בתחומים מסומים לנצל עודף כושר ייצור ולהתגונן כנגד תנודתיות עונתיות בביקוש. המעבר מייצור מקומי בלבד ליצוא בינלאומי פשוט מכפי שנהוג לחשוב ויש גופים ומוסדות שיכולים לעזור לבעלי עסקים לבצע אותו. הדבר החשוב הוא רק להישאר עם אצבע על הדופק ולנצל את המוח היהודי ואפשרויות השילוח.