החלטת הפרלמנט הפולני ביום שישי לאשר חוק שלפיו מי שיאשים את פולין באחריות לשואה צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר עוררה סערה גדולה בישראל. רה"מ נתניהו אמר: "זה חוק מופרך, אי אפשר לשנות את ההיסטוריה". גם הנשיא ריבלין מחה: "היו פולנים שנתנו יד לפשעים הנאצים". סגן שגריר פולין בישראל אף זומן לשיחת הבהרה במשרד החוץ, אבל דווקא שם מנסים למתן את התגובות הקשות שהיו בארץ על אישור החוק, ערב יום השואה הבינלאומי תוך ניסיון למצוא נוסח שירצה את הפולנים.
"מעבר לעובדה שהעיתוי של הצעת החוק הפולנית הוא אומלל, צריך לומר ביושר שהתוכן שלה ברובו נכון, מחנות המוות לא היו פולניים", אמר אמש (מוצ"ש) גורם במשרד החוץ. "לפני שהפוליטיקאים הישראלים רצים למיקרופון צריך לקרוא את טיוטת הצעת החוק. היא לא מכחישה את השואה. היא לא אומרת שלא היו פולנים שטבחו ביהודים. היא לא אומרת שפולנים לא ראויים לגינוי על חלקם ברצח יהודים. היא בהחלט אומרת את האמת שמחנות המוות לא היו פולניים אלא גרמניים, נקודה. גרמניה היא האחראית לשואה".
הגורם מודאג מההשלכות של התגובות לחוק הפולני החדש: "יש חשש שהפרשה הזאת תגרום למשבר חריף עם פולין, שהיא מדינה מאוד ידידותית לישראל. פולין היא מדינה שצריכה אותנו ואנחנו צריכים אותה. חבל שלתוך הצעת החוק יוצקים דעות קדומות וחשבונות ישנים. היחסים עם הפולנים הרבה יותר חשובים מכדי לקלקל אותם על ידי אנשים שלא קראו את ההצעה".
אין ספק לדעת ההיסטוריונים שמאות אלפי יהודים נרצחו בידיהם של הפולנים שסייעו, יש לומר בהתלהבות יתרה ברצח היהודים. עם זאת טוענים הפולנים כי כ-60 אלף פולנים הצילו יהודים בשואה, אך ביד ושם טוענים כי המספרים נמוכים הרבה יותר ורק 6000 פולנים הוכרו כחסידי אומות העולם - המספר הרב ביותר מבין כל המדינות.
הכעס בישראל גרם לפולנים לנסות ולהגן על ההצעה. ראש ממשלת פולין מטאוש מורביאצקי הגיב הלילה (מוצ"ש) בחשבון הטוויטר שלו לסערה, וכתב: "אושוויץ-בירקנאו הוא לא שם פולני ו'העבודה משחררת' אינו נחשב לביטוי פולני", ציין.
בהודעתו שנכתבה באנגלית מורביאצקי הוסיף כי על יהודים, פולנים וכלל הקורבנות לשמר את זיכרון כל אלו שנרצחו על ידי הנאצים הגרמנים. "מחנה אושוויץ הוא השיעור המר ביותר לאיך אידאולוגיות מרושעות יכולות ליצור גיהינום עלי אדמות", ציין ראש ממשלת פולין.
ראש הממשלה הפולני ציין הסכמות שנערכו בין מדינתו לישראל בשנת 2016 בנוגע לנושא. "הוצאנו הצהרה משותפת בה הובהר כי שני הצדדים מתנגדים לכל ניסיון לעוות את ההיסטוריה של העם היהודי או הפולני", תיאר בציוץ נוסף. מורביאצקי הוסיף: "ההצהרה התייחסה גם לכל ניסיון להכחיש או לערער את קורבנותם של יהודים במהלך השואה או השימוש בביטוי המוטעה 'מחנות השמדה פולנים'".
החוק החדש אושר בבית התחתון וכעת אמור להיות מאושר בבית העליון. הוא ייכנס לתוקף רק לאחר שייחתם על ידי הנשיא אנדז'יי דודה. במשרד החוץ ובשגרירות ישראל בפולין עדיין מאמינים שניתן לתקן אותו ואומרים שהפולנים רגישים מאוד לעמדות של ישראל ושל ארגונים יהודים. כך למשל, בעקבות לחץ מאסיבי מצד ארגונים יהודים הפולנים הקפיאו את טיוטת החוק בעניין השבת הרכוש לניצולי השואה שנחשב לחוק דרקוני ולא אפשר למעשה לניצולי שואה שאינם חיים כיום בפולין ואינם אזרחי פולין לקבל את רכושם בחזרה. בעקבות הלחץ, שני הסעיפים האלה הוסרו.
ראש ממשלת פולין מתאוש מורביאצקי, השתתף בסוף השבוע בטקס לציון 73 שנה לשחרור אושוויץ והתייחס לחלקה של פולין בשואה: "המידע על מה שקרה כאן הגיע למערב, לאירופה ובעיקר לבריטניה. המידע הוברח על ידי פולנים שסיכנו את חייהם - אך התעלמו ממנו. מחנות המוות הם תזכורת בשבילנו ואנחנו צריכים לכבד אותם. כל האתרים בפולין של הפשעים הגרמנים נשמרים בהתאם לחוק, שום דבר אחר אסור שייבנה באתרים האלה. הם לא צריכים לשמש לשום מטרה מלבד זיכרון. בפולין אנו זוכרים את זה ואנו רוצים שכל מדינות אירופה יציינו זאת כמונו. יש 20 אלף חסידי אומות עולם ומתוכם 7,000 פולנים".
"בפולין הכבושה מי שסייע ליהודים היה נדון למוות מידית, אזרחים פולנים הוצאו להורג לאחר שניסו להגן על יהודים, לכן ב'יד ושם' חסר עדיין עץ מיוחד לפולין - עץ פולני", הוסיף מורביצקי. לדבריו, "אושוויץ הוא הלקח המר ביותר שנותר מהדרך שבה אידאולוגיה מרושעת מסוגלת ליצור גיהינום עלי אדמות. יהודים פולנים וכל הקהילות שנפגעו צריכים לשמור על זיכרון הנרצחים בידי הנאצים. אושוויץ בירקנאו זה לא שם בפולנית. והעבודה משחררת היא לא ביטוי בפולנית".
שגרירת ישראל בפולין, אנה אזרי, אמרה באירוע: "רציתי להודות לממשלת פולין על תגובתה המהירה והנחרצת נגד הפעילות של התנועה הניאו-נאצית. לצערי אני צריכה להתייחס לתגובה של ישראל לחוק שאומץ אתמול בבית התחתון. ממשלת ישראל דוחה את החקיקה הזו ואנחנו מקווים שנוכל למצוא הסכמה לשנות את החקיקה. ישראל מבינה מה זה מחנה אושוויץ ומי בנה מחנות אחרים, כולנו יודעים שאלה לא היו פולנים. אני מאמינה שפולין וישראל ידידות טובות, הן ימצאו שפה משותפת ויחליטו ביחד איך יזכרו את ההיסטוריה שלנו. אנחנו מכבדים את הזכרון של כל אלה שנספו במהלך השואה".
סגן שר החוץ הפולני פטריק ג'אקי, שעומד מאחורי הצעת החוק המסעירה, צייץ בטוויטר כי אינה מכוונת נגד ישראל. "פוליטיקאים ישראלים חשובים והתקשורת תוקפים אותנו על ההצעה. הם אומרים שפולין שותפה לשואה. זו הוכחה כמה חשובה ההצעה", אמר.
לפי ממשלת פולין, מטרת ההצעה אינה להגביל את חופש הדיבור בנוגע לשואה. דוברת ממשלת פולין יואנה קופצ'ינסקה כתבה בטוויטר כי הצעת החוק מכוונת "להציג את האמת בנוגע לפשעים המחרידים שבוצעו נגד פולנים, יהודים ובעלי לאומים אחרים שהיו הקורבנות של המשטרים הטוטליטריים במאה ה-20 - גרמניה הנאצית וברית המועצות הקומוניסטית".
ההצעה הפולנית הביאה לתגובות גם של ארגוני היהודים באירופה. בוועידת רבני אירופה הגדירו את הצעת החוק "אומללה" וקראו לפולנים להקים ועדת 'אמת ומשפט' כדי לבדוק פעם אחת ולתמיד את התנהגות אזרחי המדינה והמחתרות הפולניות כלפי היהודים בארצם בזמן מלחמת העולם השנייה.
נשיא הוועידה, הרב פנחס גולדשמידט, הסביר: "ארצות אחרות באירופה, ואפילו שווייץ, הקימו ועדות כאלה, ומכיוון שהנושא נפתח שוב על ידי הצעת החוק האומללה הזאת, הגיע הזמן להתעמת ולחקור עד תום עם היסטוריונים בעלי מעמד עולמי את הפרק הזה בהיסטוריית פולין".
מנכ"ל איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), הרב מנחם מרגולין, קרא לנשיא פולין, אנדז'יי דודה, לנצל את זכותו החוקתית ולהטיל וטו על ההחלטה שקיבל הבית התחתון - הסים הפולני, דווקא ביום השואה הבינלאומי. הרב מרגולין הביע תקווה כי ראשי המפלגות בפולין יתעשתו ויבטלו בעצמם את ההחלטה. "החקיקה, ובמיוחד בעיתוי הנוכחי, היא סטירת לחי לא רק לקורבנות ולהיסטוריה אלא גם לכל אותם אזרחים פולנים - חסידי אומות עולם, מעטים מדי לאסוננו, שהצילו יהודים ואחרים ממכונת ההשמדה הנאצית ומאותם אנטישמים פולנים, רבים מידי, ששיתפו עמם פעולה".
הרב מרגולין הנחה את היועצים המשפטיים של האיגוד לבחון את האפשרויות החוקיות לפסילת החקיקה בבית הדין החוקתי של פולין. הוא הבהיר כי במקביל לעשייה בפולין, איגוד הארגונים היהודיים באירופה ינהל קמפיין לביטול החקיקה הפולנית גם בפרלמנט האירופי.