מחיקת חובות למשפחה חרדית // עו"ד יוסף ויצמן

אולם בית המשפט בתוך עמו יושב. השופט עודד מאור, בפסק דין מלא תבונה שניתן על ידו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עמד על המאפיין המיוחד של הליכי פשיטת הרגל בזה ש"הכל אנשים". השופט התייחס בפסק דינו באריכות לכך שהחלטות כמו ביטול הליכי פשיטת רגל, קביעת תוכנית הפטר או מתן הפטר מיידי, אינן ניתנות בחלל הריק. מאחורי המספרים הכלכליים והחישובים האריתמטיים עומדים בסופו של דבר בני אדם, ומאחוריהם משפחות עם ילדים (ולעתים גם קטינים).

מעשה שהיה כך היה. השופט מאור נדרש לתיק שבו החייבים הורים לשמונה ילדים ממשפחה חרדית, אשר שבעה מתוכם קטינים וארבעה בעלי צרכים מיוחדים. בית המשפט השכיל בחוכמתו להבין כי החובות של המשפחה נוצרו כתולדה מחיים צנועים בכל קנה מידה. השופט אף התרשם שעול החובות נתן את אותותיו בבני הזוג, כאשר הגבר נדרש לטיפולים תרופתיים והאישה מצויה תחת לחץ ומתח המשפיעים על בריאותה.

המגמה – שיקום החייב

כבר בשלב ראשון, בית המשפט הדגיש כי קיימת מגמה ברורה בחקיקה ובפסיקה להכיר בחשיבות הערך של "שיקום החייב". בית המשפט הזכיר בעניין זה את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר מונח על שולחנה של הכנסת, ושמתחבר כידוע לשורה של רפורמות בנוגע לחייבים. הידועה מהן היא כמובן הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל שהושקה בשנת 2013 ושקבעה בין היתר לוחות זמנים קצרים להליכי פש"ר.

"הכלל הוא", כתב השופט מאור בפסק הדין, "שאם נמצאנו למדים שחובותיו של היחיד לא נוצרו בחוסר תום לב, והתנהלותו בהליך אינה נגועה בחוסר תום לב... יש לאפשר לו, לחייב, לאחר שנחקר בדבר נכסיו... לפטור אותו מהחובות הקודמים ולייתן לו את האפשרות לקום בבוקר ולהתחיל מבראשית".

במקרה הנ"ל, כאשר היה ברור לבית המשפט שמקור החובות מצוי בגידול שמונה ילדים קטינים במשכורות לא גבוהות של הוריהם, ושהחובות נצברו בתום לב למרות חיים צנועים ופשוטים, הנתיב הנכון הוביל למתן הפטר. "אין המדובר בבני זוג ומשפחה שנוהגת חיי רווחה כלפי כולי עלמא ובמקביל מציגה חיי דלות כלפי בית המשפט והנושים", נכתב בפסק הדין.

לאחר ההחלטה על ההפטר – האם מיידי או מותנה?

כעת, כאשר היה ברור שבית המשפט מקבל את העובדה שיש להעניק לבני הזוג הפטר, נותרה השאלה האם ההפטר יהיה מיידי או מותנה. כלומר, האם ההורים יקבלו הפטר לאלתר לכל חובותיהם נכון למועד צו הכינוס או שיש לקבל את עמדת המנהל המיוחד, שסבר שדרך המלך תהיה בדמות תשלומים עתיים לתקופה של 60 חודשים ובשיעור של 1,500 שקלים לחודש (750 שקלים לכל אחד מבני הזוג). בקיצור, 90,000 שקלים בטרם מתן הפטר.

בית המשפט קבע כי קפיצה של כמעט 500% בין צו תשלומים של 350 ₪ לחודש, שנקבע לבני הזוג בהליכים, לכדי 1,500 ₪ לחודש בתוכנית ההפטר, מהווה שינוי גדול מדי. השופט מאור אף הגדיר את המהלך כ"שינוי קיצוני" אשר הינו "בלא כל יחס ותאימות לתשלום הקודם".

כמו כן, לחיזוק מסקנתו בדבר הפטר לאלתר, בית המשפט עמד בפסק הדין על השפעת הליכי פשיטת רגל של יחיד על בני משפחתו. בפרט בני המשפחה הקטינים שאינם אשמים בכך שנולדו למשפחה המצויה במצוקה כלכלית.

"יש להימנע ככל הניתן מיצירת פער בין ילדיהם של פושטי הרגל לבין חבריו וחברותיו לכיתה", כתב השופט בפסק הדין, והוסיף בציטוט מספר הילדים "יום הולדת לילד אחר" את המילים המרגשות: "מכל הילדים רק ליוסף אין תלבושת אחידה... ומחברת אחת לכל המקצועות / פתאום שמתי לב שהבגדים שלו ישנים / ולא בדיוק במידה שלו - אפילו קצת קטנים / אף אחד לא מבקר בביתו - הוא גר בשכונה רחוקה / וכששואלים אותו על משפחתו - הוא עונה בשתיקה".

בסופו של דבר, נקבע כי לא רק שאין להעלות את גובה צו התשלומים מ-350 שקלים בחודש ל-1,500 שקלים בחודש (כעמדת המנהל המיוחד), אלא שיש לקבל את עמדת הכנ"ר ולבטל כליל את התשלום תוך מתן הפטר לאלתר. נקבע כי צו תשלומים כה נמוך לא יועיל לנושים והוא מהווה נטל גדול מדי על כתפיה של המשפחה השרויה במצוקה כלכלית.

התקדים החשוב הוא, שלוקחים בחשבון את טובת הילדים בהליך פשיטת הרגל. עד כה, הנתונים אשר עמדו מול בית המשפט היו של פושטי הרגל, מבלי להתחשב בעתיד וגורל הילדים.

אני פוגש במשרדי משפחות רבות אשר נקלעות להליכי חדלות פירעון שחוששים שההליך הארוך של פשיטת הרגל יפגע בילדים. על כך בית המשפט בפסק דין חשוב ותקדימי שם את טובת הילדים בקדמת הבמה.