שירת הבקשות בלילות השבת הקרים היא אחת החוויות העמוקות והמיוחדות של המוזיקה הפיוטית של בני עדות המזרח. בגלל המיקום בו היא בדרך כלל נערכת – בית הכנסת והזמן- ליל שבת מדובר במוזיקה שלא תפגשו בדרך כלל על במת הופעות מה שהופך את סדרת מופעי שירת הבקשות של בית הקונפדרציה הירושלמית בעריכתו של הפייטן רוני איש רן, לחוויה ייחודית ומסקרנת.
רוני איש רן, הוא פייטן ירושלמי מוכר, המתמחה בשירת הבקשות ובשנה שעברה אף כתב ב'כיכר השבת' סדרת כתבות גדולה במיוחד על שורשי ומעמקי שירת הבקשות החלבית-ירושלמית. לכבוד הסדרה החדשה ערכתי איתו ראיון על המנהג הקדום ועל המסורות המרתקות שיונגשו בארבעה מופעים כל אחד יוקדש לעדה אחרת – המרוקאית, הטורקית (שירת המפטירים), העיראקית והחלבית-ירושלמית.
"ההבדלים בין שירת הבקשות של העדות השונות הם גם כמובן במנגינות אך גם בטקסטים ובסגנון לכל מקום יש את השירה שלו ואת הסגנון המוזיקלי הייחודי לו", מסביר איש רן.
לדבריו ישנן אולי מסורות נוספות שנשכחו עם השנים ועם קהילות שלא שימרו את המנהג ברבות השנים, "אלה העדות שאנחנו עדיין מכירים את שירת הבקשות שלהן, למרות שבקהילות טורקיה ובבל זה לא פעיל כמנהג קיים. גם בדמשק הייתה מסורת למרות שאנחנו לא מכירים אותה כיום יכול להיות שהיו עוד ארצות בנוסף לאלו שאנחנו מכירים כיום".
לשאלה מדוע המנהג כמעט ונעלם בטורקיה ובבל מסביר איש רן כי בשונה משירת הבקשות הירושלמית והמרוקאית שהייתה מיועדת להמון העם, שירת הבקשות הבבלית הייתה יותר עניין לחכמי קבלה שהיו מתכנסים לפנות בוקר לא רק בשבת ומשוררים להם ולכן היא כמעט ונעלמה עם היעלמות חבורות המקובלים. שירת המפטירים הטורקית נעלמה לעומת זאת בגלל הקהילות בטורקיה שקטנו מאד, "נאמר לי שבאיסטנבול עדיין מתקיים מידי פעם שירת המפטירים אבל זה לא משהו סדיר כמו המרוקאית והחלבית שמתקיימת מידי שבת ברוב עם".
אם תהיתם מדוע מדובר במנהג רק של קהילות עדות המזרח, מסביר איש רן "המסורת הזו החלה בצפת במאה ה-16 על ידי רבי ישראל נג'ארה ותלמידי האר"י משם זה נדד בעיקר לארצות המזרח בגלל הקרבה הגיאוגרפית".
איש רן אחראי על בחירת החומרים של המופע החלבי ירושלמי בו הוא מתמחה כשלכל עדה הופקדו מוזיקאים מהשורה הראשונה שיובילו את השירה. המופעים יערכו בסגנון של פסטיבל על פני ארבעה ימים רצופים (22-25.01) כשבכל יום עדה אחרת.
בניגוד למסורת החלבית בה כל שבוע נאמרים אותם הפיוטים, מסורת שירת הבקשות המרוקאית העשירה "שיר ידידות" מושתתת על יסודות המוזיקה האנדלוסית ומכילה כ-550 פיוטים בז'אנרים ובמקצבים משתנים, מן האטי והרוגע אל הקצבי והסוחף. הפיוטים מחולקים בין שבתות השנה על-פי הנובות (סולמות מוזיקליים) השונות שבהן הם מולחנים, מה שהופך את הובלתן למסובכת ומיועדת בעיקר למומחים.
"במופע המרוקאי בחרנו בפייטנים מימון כהן ושמעון אילוז שיובילו את השירה עם חבורת בקשות "רני ושמחי" וכדי לשמור על הקצב האנדלוסי הם יעשו שימוש בתוף יד. את המופע העיראקי הידוע בסגנונו הכבד והעגמומי קמעה של בני העדה הבבלית שנהגו לומר שהם אינם שרים מפני החורבן אלא "אומרים שבחות", יוביל הפייטן משה חבושה, ואילו במופע הטורקי יוביל המוזיקאי אלעד גבאי", מסביר איש רן את חלוקת העבודה.
במופע החלאבי ובמופע המרוקאי מדובר בחיקוי מושלם של שירת הבקשות בבית הכנסת, ללא כלי נגינה ובביצוע חי, "החלטנו לעשות את זה כמו המקור מבלי להיות כבולים לכלי נגינה ולסולמות וגם כדי לשמור על האותנטיות של הביצוע, למרות שזה בהחלט מאתגר כי על הבמה אין מקום לטעויות ולא ניתן לתקן כמו בבית הכנסת", אומר איש רן.
"הרעיון הוא להביא את השירה החשובה והעמוקה הזו לקהלים רחבים יותר ויותר ולשמר את המסורת העתיקה הזו תוך מתן כבוד ושמירה על האותנטיות של הפיוטים העתיקים", מסיים איש רן.
סדרת טורי הבקשות - שחר אבקשך:
- שחר אבקשך: שירת הבקשות שלא הכרתם
- שחר אבקשך - הפתיחות ותפקידן בבקשות
- שחר אבקשך: הבקשות הן בית ספר לפיוטים
- שחר אבקשך - טקסט או מוזיקה מי ינצח?
- פתיחות - אז יש מנגינה או אין מנגינה?
- שחר אבקשך: חשבון הנפש של הבקשות
- שחר אבקשך: הפתיחה הקצרה והזועקת
- "כמה אלוקיי" - אחד משיאי שירת הבקשות
- שחר אבקשך: 3 הפיוטים עם אותה המנגינה
- שחר אבקשך: "הדרבי הקדוש" של הבקשות
- שחר אבקשך - רצף שמונת פיוטי השבת
- "יום קדוש ומבורך" - פסגת שירת הבקשות
- "שיר חדש" - סיפור ההצלה בשירת הבקשות
- 'אליו מי הקשה' - הפיוט 'הקצר' הארוך ביותר
- שחר אבקשך: איך בוחרים מקאם לבקשות?
- "יודוך מלך": החידה - לחן אחד או שניים?
- אנוכי שמי ה' - הפיוט שמבקר פעם בשנה