אתי קצבורג: זיכרונות על דיגיטל ועסקים

בערב שכולו חוויה, תפגשו נשים מובילות שעשו שימוש חכם בעולם הדיגיטל והצליחו להקים עסק משגשג. בפאנל מיוחד יספרו נשות הדגיטל איך הגשימו את חלומן, איך הצליחו לטפס למעלה, כל אחת בתחומה.

איפה? מלון וולדרוף אסטוריה ירושלים | מתי? ו' שבט 22.1 בשעה 19:00

60 שניות על זכרונות על דיגיטל ועל עסקים - אתי קצבורג

שמונה שנים שלמות, זה פרק הזמן שנחשפתי לראשונה לעולם הדיגיטל.

זוכרת את עצמי לומדת במהירות מילון שלם של מושגים, מתבלבלת בין ראנר לבאנר, מתקנת לקוח שאמר דומייל במקום דומיין, מנסה להתחיל לחנך שוק שלם של בעלי עסקים שחלקם טכנופובים מוחלטים, ומסבירה להם מה זה אינטרנט באופן כלל.

זוכרת שסבתא שלי היתה מספרת על הפרדס ההוא בפתח תקווה שהיה בו כמה בקתות ועצים וחול וחול וחול, סבתא היתה מחלוצת המתיישבים, בנתה שם את העסק של הלייף שלה, ובמהירות האור צצו עשרות בניינים ונבנתה עיר על תילה.

למה נזכרתי בזה? כי ככה אני מרגישה ביחס לעולם האינסופי הזה שנקרא דיגיטל, היינו פה כמה חלוצים, הכל היה מסביב שומם, אף אחד לא הבין מי נגד מי ולמה אבל אנשים כן הבינו שמשהו צומח כאן במהירות ולא ממש ברור לאן כל זה יוביל.

מעניין דווקא כי הראשונים שזיהו את הפוטנציאל המטורף שיש לדבר הזה שהפך את העולם לכפר גלובלי קטן היו ארגוני החסד, מנהלי העמותות הבינו בחושיהם הממולחים כי עידן ה'משולח' סוחב אלבומים בקפור ובשמש בדרכו לאחד הנגידים יחלוף בסוף מהעולם והדרך בה יוכלו לתקשר ולהראות את מבנה הישיבה/חידר/ בית התמחוי בהתהוות ייעשה באמצעים טכנולוגיים ולאו דווקא בדרך הישנה והמסורתית.

טיפין טיפין החל לחדור להכרה של בעלי העסקים אם אתה לא כאן אתה לא קיים.

אך אז שהשוק החל לפרוח ומשרדי קידום ושווק ובניית אתרים צצו כפטריות אחר הגשם, החלה להשמע צעקת הרבנים על הנבלה שנעשית בישראל, ציניקינים כבר ערכו סטטוסים על אחוזי הבגידה בבתים בישראל, יזמים מוכשרים החלו להקים וועדות כשרות רחבות שיסננו כל אות, כל סימן וכל פיקסל שנראה על המסך, ומדינת החרדים נכנסה לתוהו ובוהו במרחב הלא מוגן.

מעניין לעקוב ולהיות חלק מהתעשייה הזו, מרתק לראות את האבולציה של הדיגיטל החרדי, מה זה בכלל האם קיים מושג מילוני או יותר נכון וויקפדי שמגדיר את המושג הזה? איך בכלל אפשר ליצור גדר הפרדה בתוך האוקיינוס הווירטואלי הזה? האם לאתרים החרדים יש סממנים חיצוניים כמו כיפה וטלית?

אז זהו שההגדרה הזו היא קצת פייק, היא לא באמת, נכון שיש תכנים שמתאימים לחרדים, והאקטואליה מתעסקת בפן החרדי, והרכילות הצהובה היא 'מקווה נייעס' סטייל, אבל עדיין זה מושג ערטילאי משו.

האמת שאיש דיגטל מקצוען לחש פעם על אוזני כי קבוצות הווצאפ החרדיות הן הפעילות ביותר בישראל, חשבתם פעם כמה זמן לוקח מרגע שיוצאת הודעה דרמטית בלעדית מבית היוצר של פרחח משועמם ועוברת בקבוצות? פעם שהייתי משועממת עקבתי אחרי זה 3 עד 4 שניות בממוצע.

ומה לגביי הפייסבוק?

נשים רבות דווקא מהמגזר מוצאות שם את נשמותיהם התאומות, את מתכוני הקדרה ה'מהממת' שלהן, את הגינה הציבורית והרכלנית שחסרה להן, את האוזן הקשבת שלהן בצורה של 36 אלף נשים. אוטופיה.

אז כן, במחשבה שנייה דיגיטל חרדי קיים ביג טיים, המון ערוצים חדשים של חסד אמיתי, של שיתוף ומידע חשוב, המון אפשריות תעסוקה חדשות ומגוונות בהתאמה למגזר שלם שצמא לדעת וללמוד, המון עסקים שפורחים ומלבלבים באמצעות הרשת (עם הידע הנכון והתאמה מושלמת לקהל היעד כמובן)

והאתגר האמיתי הוא ללמוד להתנהל בתוך המרחב הזה בחוכמה ובתבונה, כי למרות התפתחותם של אפליקציות מטורפות למחיקת תכנים עדיין, כל מילה שנכתבת לא נמחקת, , אין נסתר הכל גלוי ופתוח ומגגוגל, עד לשד העצמות. והחלון ראווה שלכם בפן האישי והעסקי לא נסגר לרגע, הוא מקסימום מחליף קולקציה.

וזה כדאי לזכור שנייה לפני לחיצה על כפתור ה send. אלו היו 60 שניות על זכרונות על דיגיטל ועל עסקים ומה שבינהם.