"הנך חייל מצוין בלגיונו של מלך מלכי המלכים"

אלא ששמואל התקשה לפתוח, באין ברירה החילותי לדבר עמו בלימוד, קצת מענייני הפרשה, ואחרי זה עברנו לסוגיות בהם הוא מצוי, וכך מסוגיא לסוגיא, מאגדתא לאגדתא, וכבר עוד מעט קורא הגבר. פניתי לשמואל ואמרתי לו אם לא עכשיו אמתי, הוא כחכך בגרונו והחל לומר, לאחרונה אני שוקל בכובד ראש לעזוב את הישיבה וללכת לצבא !!! כן לצבא של הציונים לא פחות ולא יותר, מה גורם לתלמיד ישיבה שראוי לשאת בתואר למדן, לבחור ללכת לצבא ולעזוב את עמודי בית המדרש, את הוויות אביי ורבא, את הקובץ שיעורים, והקצות החושן, את שיעורי ר' שמואל, והר"ן בנדרים, מה ראית על ככה שאלתי את שמואל ??? והוא השפיל מבט וענה לי אני חש יותר ויותר כי אני מעמיד פנים, אין מקומי בבית המדרש, אני לא ראוי להיות בו, לו ידע הרב את כל מעשי הרב היה חושב כמותי כי אין מקומי בבית המדרש.

נו נו השבתי לשמואל בעייפות, אני מתאר לעצמי את כל העוונות שלך, בטח איזה סרט שלא ראוי לראות, ששזפה עיניך במקום שאינו ראוי לבן ישיבה להסתובב שם, מה עוד עבירות יש בחיקך, לשון הרע שכל יהודי לצערי מצוי שנכשל בו, בטח גם הוצאת ה' ירחם רישיון נהיגה שכל גדולי ישראל אסרו, ובוודאי גם שכחתי כי במשחקי הכדור מתעניין אתה ואולי לא עלינו לא עמדת בפיתויי יצרך הרע והלכת לראות איזה משחק במכשיר המסמא את העניים, אולי פה ושם מראות אסורות, הצד השווה שבניהם שאתה בן אדם, שמתמודד עם קשיים וניסיונות וגם קצת בעל גאווה שחושב שאו אני המצוין שבעולם או שאני עוזב הכול, ובוחר בדרך אחרת, אבל שמואל התעקש הרב אני באמת לא הייתי חושב ככה לולי שאני יודע באופן וודאי שאני באמת חציתי קווים אדומים, ואני באמת בעל חטא ברמות שהרב לא מתאר לעצמו, אני יודע שאין לי תקווה בבית המדרש, לו הרב היה יודע את מצבי לאשורו גם הרב אם הוא היה משגיח בישיבה, היה זורק אותי מבית המדרש, ומעיף אותי מהישיבה על אתר.

הבנתי שהדרך שבחרתי בה אינה נכונה אני לא יכול להתווכח עם שמואל כאשר הנעלם רב על הנגלה, לכן בחרתי בדרך אחרת, ושאלתי את שמואל כביכול מתוך הסכמה על הדרך שהוא בחר לאיפה הוא רוצה להתגייס, אם יש לו תכנית מסוימת לאיפה הוא ממשיך, שמואל לא ציפה להצלחה מסחררת כזו כל כך מהר, הוא הצליח לשכנע אותי שהוא אכן צריך להתגייס, בחלומותיו הוורודים בדרך אלי הוא לא חלם שזה יהיה כל כך בקלות, והמצב הפתיע אותו, וכאן נוצר מצב חדש הוא נסוג אחורנית ושאל, אז הרב בעצם מסכים שאני צריך להתגייס ? התעלמתי מהשאלה וכדרכו של יהודי השבתי לו בשאלה מה באת לשאול אותי, מה חשוב לך מה אני חושב הרי אתה החלטת שאתה צריך להתגייס, אז מה אתה מחפש רב שיתיר לך את השרץ. וכי יש לי כלים בכלל לדון בשאלה, הרי אתה לא סיפרת לי מה מצבך באמת, ויותר נכון לא פירטת את מצבך, אז מה השאלה על מה אני אמור לענות, מבעד לחלון כבר הציצה השמש, הבוקר הפציע, ושמואל ישב וחשב למה הוא בא מה מעשיו במקום הזה, סיכמנו שנלך לתפילת שבת קודש, ואחרי כן בסעודת השבת ישיב לי שמואל את התשובה.

בסעודת השבת תליתי עניים בשמואל נו מה באת לשאול. אבל שמואל התעלם ואני החלטתי לפתוח לו. תראה אמרתי לשמואל אתה בטוח כי בן אדם שיש לו נפילות הוא הנקרא בעל חטא. ואני רוצה להקריא לך אתך את מכתבו של הגאון רבי יצחק הוטנר. וכך הוא כותב "רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.- התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו].

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב. באנגלית אומרים - Lose a battle and win the war - דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך. החכם מכל אדם אומר "שבע ייפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע ייפול צדיק, מכול מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים.

תראה אמרתי לשמואל מה לך להתגייס, הרי הנך חייל טוב ויותר נכון מצוין, בלגיונו של מלך מלכי המלכים, במקום לסגת מהקרב, תמשיך בו, ולא. אל תתפעל מהנפילות, אלא ההפך זה הסימן שהנך צדיק "כי שבע יפול צדיק וקם".

מתוך הרצאה של הרב קסל בישיבת אורייתא, עפולה