לפי נתוני הלמ"ס, רוב אזרחי ישראל היהודים הם מסורתיים או דתיים. לכאורה היה ניתן להניח שיהיו יותר קרובים לעמדה התומכת בחקיקה המגבילה מסחר בשבת. יותר מזה פוליטיקאים ומסבירנים (בעיקר) חרדים מסבירים השכם וערב שרוב גדול של יהודי מדינת ישראל בעד שמירת שבת ולכן חשוב לשמור על השבת בפרהסיה עבורם. הגדילו וציטטו חלקם את בן גוריון, אחד העם וביאליק על המילים החמות שכתבו כולם על השבת וחשיבותה לקיום העם והמדינה.
מה שהמפלגות החרדיות, או אולי העיתונאים החרדים (חלקם) לא מבינים, או לא רוצים להבין, שאותם דתיים ומסורתיים, באחוזים גדולים לא תומכים או אפילו אדישים לחקיקה בסגנון חוק המרכולים. אפילו אצל החרדים התמונה אינה שחור לבן. רק (כן רק) 65% אחוזים מהחרדים על שלל גווניהם בעד החוק. ולא משנה אם זו התנגדות עקרונית או הבנה טקטית שגם אם היו רוצים חקיקה כזאת, מבינים את הנזק, לשבת ו/או לחרדים.
קל לרדת על דרעי (תחביב שגם אני מדי פעם מתפתה) על האמביוולנטיות שלו כלפי חקיקה דתית, מצד אחד דחף בצורה פוליטית אגרסיבית כולל איומים על הפלת ממשלה, ומצד האחר מתבטא לא פעם ולא פעמיים שהמדינה בעצם חילונית, וכוחו לכפות מוגבל מאד.
אולי קרקס דרעי/ליצמן בחודשים האחרונים יאפשר פתיחת דף חדש בחשיבה של אנשי הציבור שיש הבדל תהומי בין רצון לשבת בפרהסיה, והבנה שזה חייב לקבל ביטוי שייתן לכל חלקי העם בשבת שלהם, גם מהפן ההלכתי וגם התרבותי. צריך איזונים ופשרות, דבר שקשה לדתיים וחרדים בהנהגה לתת אותם, כאשר זה מצריך הכרה רשמית לחילול שבת בשמם או בפועל בשמם.
חרדים, דתיים ומסורתיים הם מעל 50% מהחברה היהודית במדינת ישראל, אבל חוק המרכולים מוכיח שהם לא מעוניינים לכפות את אורח חייהם על אחרים. כולנו, גם אני, רוצים לראות את השבת כיום מנוחה ואפילו כיום של קדושה. ההנהגה הדתית, החרדית והחילונית מחטיאים בתפקידם שהם לא חותרים לעסקת חבילה לגבי כלל הנושאים בשבת (תחבורה, מסחר, תרבות, קניונים וכו') שתמנע את בזיון השבת הלאומית על ידי הפוליטיקה ותשמור מאידך את כבוד השבת הלאומית על יד האזרחים, כל אחד בדרך שלו.
- הכותב משמש כיו"ר 'גשר'