לפני כמה שנים באתי לבקר חבר טוב ז"ל עת שחלה בסרטן ל"ע כשנכנסתי אליו פגשתי את אימו שתחי' יושבת מחוץ לבית החולים וממררת בבכי, שאלתי אותה האם יש התדרדרות במצב? או קרה משהו ח"ו? היא נרגעה קצת וסיפרה לי, שחברה שלה לחצה עליה ללכת לבקש ברכה בשביל בנה החולה מאחד שקורא לעצמו מקובל וחצרו פתוחה לקבלת קהל, ואכן הגעתי אליו וכאשר אמרתי לו את השם של הבן ואת מטרת בואי אליו, הוא התנפל עלי בצעקות רמות שלפי השם של הבן, הוא חוטא גדול וראוי שימות אין לו מקום בעולם הזה, והוסיף עוד ועוד, ולכן אני בוכה! הייתי בשוק איך יכול בן אנוש במקום לעודד אם שבורה שבנה מתמודד עם מחלת הסרטן לשבור אותה בגידופים ומילים שכאלו.
למחרת אותו היום נכנסתי אל הקודש פנימה למרן הראשל"צ הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל ושאלתי אותו האם האם צריכה לחשוש ממה שאמר אותו אדם, פניו המלאכיות של הרב נתמלאו בחיוכו המיוחד ותנועה של ביטול אמר לי: יהודי לא מקלל ואם הוא קילל זה הופך לברכה, הוספתי לשאול ואמרתי שאותו אדם אמר כך וכך, ענה לי הרב (עיקרי דבריו): כאשר אתה עושה לעצמך רב חובה עליך לדעת מי היה אביו ואמו ומי היו רבותיו ומאין הוא קיבל את תורתו, אדם לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מקובל!!
תובנה יסודית זו מופיע בדבריו המאירים של הרש"ר הירש בפרשתנו פרק ו פסוק יד
"הבה ונתבונן בסדר - דורות זה שלפנינו. אין הוא מצטמצם בייחוסו של משה ואהרן, אלא עובר הוא בקצרה על שני השבטים שקדמו לשבטם. וכן בשבטם, מלבד השתלשלות ייחוסם הישיר, גם יראה את ענפי המשנה, דודים ובניהם, דודי הורים ובניהם. וכך מואר שבטם בקשרו אל שבטים שקדמו לו; ומשפחתם וביתם, בקשריהם למשפחות ובתי קרובים, מדור קודם ומבני דורם. עוד יוגד לנו הגיל הגבוה, אליו הגיעו האב והסב, ולא עבר אפוא זמן רב ממותם ועד קומם של משה ואהרן. ועל פני חוג רחב זה של קרובים וידידים יצביע הכתוב על שניהם ויאמר ויחזור ויאמר: "הוא משה ואהרן" - ביום דבר ה' אליהם!
משה שלנו היה אדם, נשאר אדם, ולעולם לא יהיה כי אם אדם. ובשעה שכבר קרנו פניו ממראה האלוקים, כבר הוריד התורה משמים וכבר הוליך בניסים את העם במדבר והנחילם נצחונות יה - ציווהו כאן ה' להציג את תעודת ייחוסו ולהצהיר בזאת על העובדה, כי: ביום דבר ה' אל - משה בארץ מצרים, הכל הכירו את הוריו והורי הוריו, דודיו ודודותיו, דודניו ודודניותיו. את כל ייחוסו ואת כל קרוביו הכירו. זה שמונים שנה ידעוהו כבשר ודם, כפוף לטבע האדם על ליקוייו וחולשותיו, על דאגותיו וצרכיו, איש ככל יתר האנשים, ביניהם נולד וחונך. "הוא אהרן ומשה", "הם המדברים אל פרעה", "הוא משה ואהרן" - בשר ודם ככל אדם, ובהם בחר ה' להיות לו לכלים בעשיית מלאכתו הגדולה; בשר ודם ככל אדם - והם ביצעו את מלאכתו הגדולה של ה'.
ומטעם זה לא הסתפק הכתוב בשלשלת הייחוס הישיר של משה ואהרן - יעקב, לוי, קהת, משה - אלא מנה גם את השבטים שקדמו ללוי, על צאצאיהם, וכן גם את יתר ענפי לוי. כי עדות - הייחוס, עם שקבעה כעובדה את טיבם האנושי של משה ואהרן, עלולה היתה להצמיח אמונה, כי כל אדם, ללא יוצא מן הכלל, יכשר להיות נביא. כביכול, אדם, הידוע כשוטה גמור היום, ישא מחר את דברו בשם ה'; כביכול, רוח ה' תשרה לפתע על בור ועם - הארץ, ויורהו לדבר בשבעים לשון. ואמנם תופעה זו של נביאות מדומה, או טענת נבואה, לא בלתי - שכיחה היא בחוגים אחרים. וככל שנביא - היום תמול היה מוגבל בשכלו ונעור מדעת, כן תהיה לדעתם תמורה פתאומית זו עדות ברורה לבחירה אלוהית." עכ"ל.
חדשים לבקרים כפטריות אחרי הגשם צצים מפעם לפעם רבנים/ מקובלים, אשר לא הכרנו אותם קודם ואין לנו מושג מהיכן קיבלו את תורתם ומי היו רבותיהם, והופכים את עצמם על ידי יחצנים שונים למחלקי ברכות וסגולות עם כוחות גבוהים, בחצרות בית ה' מעולם לא הורגלנו לחצרות שכאלו, אך התופעה חודרת גם בקרב הנורמטיביים שבנו, וברגעי משבר ומצוקה בשלל תחומים הם מוצאים את עצמם מרחיקי נדוד לקצוות הארץ לקבל ברכה והוראות פעולה מאותם אנשים, בדיעבד יאמרו שאינם מבינים איך הגיעו אליהם אך זוהי מציאות כואבת, לא די שאותם מתחזים מעניקים מברכותיהם בשמות שונים ומשונים, הם מקבלים החלטות ומורים לאנשים להפסיק טיפולים רפואיים שונים ולוקחים על עצמם אחריות שלא לפי מידתם, כותב השורות יכול להעיד על סיפורים מזעזעים של רבנים שכאלו שבגין החלטתם ישנם ברגעים אלו יתומים רבים המתגעגעים לאביהם ואימם שמנעו מעצמם טיפולים שונים בעקבות הוראת אותם שרלטנים, וכך בתחומים שונים כחינוך ילדים שלום בית ועוד, קורבנות רבים ואולי רבים מידי נזקפים ונרשמים לזכותם של אותם פוחזים.
כאשר אנו מחפשים דמות לקיום הציוו עשה לך רב או בעת שאלות מתחדשות בתחומים שונים בחיים להתייעצות וברכה עלינו להעמיד את דברי הרש"ר הירש הללו אל מול עיננו וכדברי הגר"מ אליהו זצ"ל רב צריך להיות מוכר וידוע ולא אדם שצץ מהשדה ביום בהיר והפך לחוזה עתידות פופולארי, זכינו לגדולי עולם שחיו בדורות האחרונים שידעו לענות על שאלות ברפואה ובתחומים רבים, אך ידוע ידענו מי הם והיכן קנו את תורתם וחכמתם, ועל זה סמכנו ועליהם נשענו.
החלטות רבות שגויות שיוצרות טעויות מרחיקות לכת מתחילות בבחירת מקבל ההחלטה, בחירתו ע"פ כללי היהדות ואנשי ההגות והמחשבה הם אלו שיעמידו לנו למשען ולבטחה יציבים את הנאמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
הכותב הינו ראש בית המדרש "ברקאי" חיספין