בימים אלו יצא לאור הספר "כאיל תערוג", מתוך העלון השבועי מדברי תורתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שיצא בשבתות השנים האחרונות, בצירוף תוספת מימי השבעה.
"היה לי קשר עם הרב שטיינמן עשרות שנים, התייעצתי איתו בהרבה ענינים", אמר בעבר ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין לעורכי העלון התורני הנפוץ. "כמה פעמים דיברתי איתו על צורת השיעורים בישיבה ועוד הרבה דברים".
ואכן לידי "כיכר השבת" הגיעו כמה סיפורים מאלפים מתוך הספר החדש, שאירעו בין מרן זצוק"ל לבין ראש הישיבה:
• בעשרת ימי תשובה תשס"ג, לאחר שיחתו של הגראי"ל בישיבת פוניבז', ניגש בנו ר' משה לתפילת מעריב מאחר והיה בשנת האבל על אמו הרבנית. לפני מעריב קרא לו אביו ואמר לו: "בשמונה עשרה ובקריאת שמע תחכה לראש הישיבה פה, ר' גרשון, ובשום פנים ואופן אל תחכה לי".
• סיפר הגראי"ל, כי מרן החזו"א זצוק"ל שלח את אחד מבני משפחתו לשמוע שיעורים מאת הגר"ג אדלשטיין בישיבת פוניבז', באומרו שאפשר לקבל אצלו ב'לומדות' ובהבנת התורה.
• אחד התלמידים מספר: היתה לי שאלה אם לנסוע לחו"ל לחתונת חבר, והגראי״ל הורה כי בכל העניינים האלו יש לשאול את פי מורי ורבי הגר״ג, באומרו כי החזו"א דיבר עליו בהפלגה גדולה מאוד. ניגשתי לגר"ג והוא אמר לי כי אסור לו להשיב משום שהוא 'מורה הלכה בפני רבו', כיון שיש כאן את מרנן ראשי הישיבה (זצ"ל), אבל מסתמא הייתה כוונת הגראי"ל שאני אציג את צדדי השאלה לפניהם, ולכן תחזור אלי בעוד כמה ימים שעד אז אדע כיצד להציג את השאלה. כשחזרתי לאחר כמה ימים, אמר לי הגר"ג כי לא מצא צד היתר בזה שיוכל להציג בפניהם את השאלה... כשסיפרתי על כך לגראי"ל, התפעל מאוד גם מענוותנותו הגדולה של הגר״ג, שלא הסכים להכריע במקום ראשי הישיבה המבוגרים יותר, וגם מחכמתו המופלאה, שהצליח באופן עקיף לגרום שאבין מעצמי את התשובה.
• כשהוציא מרן את חיבורו התורני המפורסם "אילת השחר", על מסכת מכות, והיה זה בעת שבעולם הישיבות כמעט לא היה מוכר ספר בסגנון ישיבתי על מסכתות אלו, הוא נתן את זה לפני ההדפסה לגר"ג אדלשטיין כדי שיעבור על זה, וכמה מהערותיו הודפסו בהמשך בסוף כרך זה.
• שח הגרי"ג אדלשטיין: היה מקרה בילד מישיבה קטנה שהיה לומד ומשתתף בשיעורים ובכל הסדרים, אבל לא היה מתפלל בישיבה אלא בבית כנסת, וההורים חשבו להכריח אותו להתפלל בישיבה. כששאלו על כך את מרן הגראי"ל, ענה להם כי אם רוצים שבנם יישאר יהודי - אין להכריח אותו, כי אם יכריחו אותו בכפייה, התוצאה תהיה הפוכה.
• בספר מובא, כי במהלך שיחתו של ראש ישיבת פוניבז' עם בני הגראי"ל בעת ניחום האבלים, הוא אמר על אביהם הגדול: "סיפרו לי שהוא אמר כבר לפני הרבה שנים, שהוא הרגיש אחריות על הדור. עוד לפני הרבה שנים, כשהיו עוד מגדולי הדור זצ"ל, הוא הרגיש אחריות".
"הרבה פעמים כשהייתי שואל אותו בדברים מסוימים כיצד לנהוג, היה משיב ואומר 'האם יש בזה זיכוי הרבים?'. ככה השיב הרבה פעמים, זיכוי הרבים הוא העיקר. וכך ידוע ממרן הגר"ח מוואלוז׳ין זצ"ל. היה ממנו זיכוי הרבים בעצות, ומסתמא גם בתפילות - יש הרבה סיפורים ששמעתי למעלה מן הטבע. מן הסתם יכתבו זאת".
כשהבנים האבלים הזכירו כי כשבא למרן החזון איש זצוק"ל אחד מבני משפחתו שלמד אצל אביהם הגראי"ל בישיבתו בכפר סבא, היה החזו"א שולח איתו פתקאות שראש הישיבה יתפלל עליהם, כשעוד היה אברך צעיר, הגיב הגר"ג אדלשטיין וסיפר כי בתקופה ההיא לבש הגראי"ל מעיל קצר ולא ארוך, כדי שלא יחשיבו אותו יותר מהרב שם, ובכל זאת היה כינויו שם "החזון איש של כפר סבא".