דף מג
א. הדברים שאין נשבעין עליהן 1. קרקעות, שאינם דבר המיטלטל. 2. עבדים, שהוקשו לקרקעות. 3. שטרות, שאין גופן ממון. 4. הקדשות, שנאמר רעהו. ובכולהו פטור: מתשלומי כפל, ד' וה', שבועת שומר חנם, ותשלומי שומר שכר. דכל אלו התמעטו מכלל ופרט וכלל, דבעינן דבר המיטלטל וגופו ממון דומיא דפרטא. 5. לר''ש משביעין על קדשים שחייב באחריותן. 6. לר''מ ענבים העומדות להבצר הוו כבצורות אף שעדיין מחוברות לקרקע, ולחכמים אינם כבצורות. 7. משביעין רק על דבר שבמדה ומשקל ומנין, ולכן בטוענו בית סתם מלא ואומר שיטול מה שהניח פטור, זה אומר עד הזיז וזה עד החלון חייב. ובבית זה מלא, לאביי חייב ולרבא פטור דסובר שצריך שיטעננו בדבר שבמדה.
ב. בברייתא גבי תבעו מנורה גדולה והודה בקטנה פטור, ובתבעו בת עשר ליטרין והודה בחמשה חייב. טעם החילוק 1. מה שטענו לא הודה לו, קשיא דה''נ בת חמש ליטרין. 2. במנורה של חוליות, וקשיא דה''נ לימא אזורה גדולה וקטנה ודלייפי שמחוברת בתפירות. 3. למסקנא מנורה בת חמש נחשבת ממין הטענה של עשר, כיון דיכול לגררה ולהעמידה על חמש.
ג. הודאה וכפירה במלוה סלע על המשכון ואבד 1. המלוה טוען שהמשכון שוה שקל והלוה טוען ששוה סלע, הלוה פטור דכופר הכל. 2. אם טוען ששוה שלשה דינרים הוי מודה במקצת הטענה, והמלוה נשבע ולא הלוה שמא אח''כ הפקדון ימצא. 3. הלוה טוען שהמשכון שוה סלעים והמלוה חייב לו סלע והמלוה טוען ששויו סלע, פטור דכופר הכל. 4. אם טוען ששוה חמשה דינרים, הוי מודה במקצת הטענה. וישבע שאינה ברשותו לפני שישבע הלווה כמה היתה שוה, שמא יתברר שהלוה נשבע לשקר.
שאלות לחזרה ושינון
א. הדברים שאין נשבעין עליהן (7)
ב. טעם החילוק בין תביעת מנורה לתביעת חגורה כשהודה על קטנה (3)
ג. הודאה וכפירה במלוה סלע על המשכון ואבד (4)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com