בעקבות הכרזת הממשלה בשבוע שעבר על כוונתה להתחיל בעוד כשלושה חודשים בגירוש בכוח של מסתננים מאפריקה, טוענים כעת בענף המלונאות וההסעדה כי מהלך זה ישפיע עליהם באופן ישיר ומשמעותי - לרעה.
הנתונים מורים, כי 12,500 מהמועמדים לגירוש מישראל מועסקים בעבודות ניקיון ושטיפת כלים במלונות ומסעדות. בשל כך, מזהירה בראיון ל-TheMarker אביה מזרחי-מגן, מנכ"לית רשת פתאל המעסיקה כ-450 מהם ב-37 בתי המלון שהיא מפעילה, כי "הגירוש המתוכנן של מבקשי המקלט הוא המסמר האחרון בארון של ענף המלונאות כולו".
לדבריה, "כשהגירוש יתחיל, הענף לא יוכל לתפקד. התוצאה של המהלך תהיה סגירת קומות, ואולי אף בתי מלון. מבקשי המקלט הם כוח העבודה היחיד בישראל שמוכן לעבוד בעבודות הניקיון. הענף זקוק לעובדים זרים. בלעדיהם אי אפשר יהיה להעניק שירות לתיירים. זה נהדר שרוצים להביא את התייר ה–5 מיליון, אבל איך נשרת אותו? איך נציע לו חדרים?".
גם נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק אומר: "העסקת מבקשי המקלט בבתי המלון היא מצב של חוסר ברירה. בתי המלון תמיד יעדיפו עובד ישראלי שעולה להם פחות, אבל אין מספיק ישראלים שמוכנים לעבוד בעבודות האלה".
אבי דור, מנכ"ל רשת המלונות פרימה, מעריך כי יישאר עם 25 אחוזים מכוח האדם הרצוי בתחומי הניקיון: "כשמבקשי המקלט ילכו, לא תהיה ברירה ונצטרך לסגור חלק מהחדרים. איך אפשר לתפקד כשאין לך כוח אדם? כשאין מי שינקה את החדרים?", אמר דור לעיתון הכלכלי.
לדבריו, "בתי המלון הם המעסיק הרלוונטי ביותר בפריפריה. גם בענפים אחרים במשק מתקשים למצוא עובדים, אבל ענפים אחרים אינם משפיעים על כלכלת המדינה כמו ענף המלונאות, שהוא חלק מקידום התיירות לישראל והכנסת מטבע זר. זה ייצוא שירותים וכשלא ניתן לייצא שירותים כי חסר גורם ייצור חשוב - יש בעיה. אם המדינה רוצה להמשיך בקו של הגדלת מספר התיירים המגיעים לישראל, אז היא צריכה להבין שמצב כוח האדם בבתי המלון הוא חסם אדיר לכך".
יצויין, כי מועד תחילת הגירוש צפוי להתרחש במהלך אחת התקופות העמוסות ביותר בבתי המלון: חופשת הפסח. גם לאחריה צפויה תקופה של תפוסות גבוהות בבתי המלון לקראת חגיגות שנת ה–70 למדינת ישראל.
כאמור, לא רק בתי המלון יהיו בבעיית כוח אדם כשהגירוש יתממש, אלא גם המסעדות - המעסיקות כ-10,000 מבקשי מסתננים בעבודות ניקיון ושטיפת כלים. לדברי מנכ"ל התאחדות המסעדות שי ברמן, "אם זה יקרה, חד משמעית לא נוכל להמשיך לתפעל את העסקים שלנו. אלה עובדים קבועים שמאיישים פוזיציות שישראלים אינם מוכנים לאייש. יש סברה בציבור הישראלי שאנחנו מעסיקים את מבקשי המקלט בגלל שהם זולים יותר מעובד ישראלי, כשזה בדיוק ההיפך".
"שרי האוצר והתיירות צריכים למצוא פתרונות למצב. איזו תיירות יש בלי מסעדות? מי יעבוד במסעדות אחרי שמבקשי המקלט ילכו? המצוקה בנושא כוח האדם קיימת כבר כיום, וכשיתחיל הגירוש, עסקים ייסגרו כי לא יהיה מי שיעבוד. עובד ניקיון במסעדה זו פוזיציה שאין לה תחליף — בלי שוטף כלים אין מסעדה, כשחסר שוטף כלים כל הפירמידה מתרסקת", הוסיף ברמן ל-TheMarker.
יצויין, כי ישנם כיום בישראל כ-38 אלף אריתראים וסודנים, רובם מחזיקים באשרת שהייה זמנית, שאותה הם נדרשים לחדש אחת לשלושה חודשים. בחודשים הקרובים צפויים כאמור אלפים רבים מהם לקבל הודעה כי זו הפעם האחרונה שאשרת השהייה שלהם מחודשת, ועליהם לעזוב את ישראל כשתוקפה יפוג.
בימים הקרובים אמורה הממשלה לאשר תקציב למבצע הגירוש והכליאה, שלהערכת רשות האוכלוסין יעלה כ300 מיליון שקל בשנה. בשנים האחרונות קיבל כל אחד מהעוזבים מענק בסך 3,500 דולר, בנוסף למימון כרטיסי הטיסה. עם תחילת הגירוש באפריל, יופחת מענק זה בהדרגה.
תגובת משרד האוצר לטענות: "המשרד מייחס חשיבות מרובה לענף המלונאות בכלל, ולעידוד התעסוקה בענף בפרט. בשנים האחרונות קודמו כמה החלטות ממשלה והקצאות תקציב שמעניקות מענה לסוגיות אלה. בין היתר, תקצוב של עשרות מיליוני שקלים למימון נסיעות, מענקי התמדה, תחבורה ציבורית להגדלת היצע כוח האדם במלונות ים המלח, ופתיחת בית ספר בינלאומי חדש למלונאות. בהתאם לחשיבות, המשרד מקיים בשבועות האחרונים מספר רב של דיונים ופגישות עם נציגי המלונאים ומשרד התיירות, לצורך גיבוש מענה מוצלח לצורכי הענף".
לשכת שר התיירות יריב לוין מסרה בתגובה: "השר מנהל מגעים מול אגף התקציבים באוצר לאישור מכסות של עובדים זרים מהפיליפינים לעבודה בבתי המלון".