ביום שלישי הקרוב יתקיים דיון משותף של ועדת חוץ וביטחון וועדת החוקה בתקנות שקבע שר הביטחון אביגדור ליברמן בדבר הרכבה של הוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית.
מעיון בתקנות החדשות עולות כמה בעיות מאוד משמעותיות היכולות לפגוע בבנות החרדיות והדתיות.
הצעת החוק מתבססת על תיקון מס 18 לחוק שירות ביטחון שנחקק בשנת 2012. על פי החוק: "היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור".
כמו כן נקבע במסגרת החוק שבטרם יפנה לוועדה עליו להודיע למיועדת לשירות ביטחון על כוונתו ועל זכויותיה בהתאם לחוק, ולאחר 30 יום הוא רשאי לפנות לוועדה.
הרכב הועדה לא נקבע במסגרת החוק והתקנות המוצעות באות להשלים את החסר ולקבוע תקנות בנידון. בהרכב הוועדה המוצע יהיה רוב לנציגים שלא הוכשרו להבחין מי דתייה ומי לא.
לפי התקנות, הרכב הוועדה המוצע - אותו ימנה שר הביטחון - יורכב משופט כראש הוועדה, שני נציגי ציבור ששירתו בתחום ניהול כח האדם בצה"ל בדרגה של רב סרן לפחות, נציג ציבור על פי המלצת הרבנים הראשיים ונציג ציבור שכיהן כרב צבאי.
גורמים המעורים בנושא מציינים כי "הדרישה ששני נציגים יהיו בעלי עבר באכ"א אינה הגיונית ומתוכם נשמע כי כל המטרה היא להקשות על הבנות". לדבריהם, הרכב הוועדה שקובע כי אנשי ההלכה - שמומחים יותר לקבוע מי דתיה - יהיו במיעוט בוועדה, הוא מופרך.
בעיה נוספת שעולה מהתקנות הינה כיוון שמדובר על ערעור של הצבא על ההצהרה הרי שיש פה התנגשות מול חוות דעתו של דיין מוסמך, שחתם לאותה בחורה על הצהרה שהינה דתיה. בנוסף, פרקי הזמן ותנאי התגובה של המערערות אינם סבירים על פי התקנות בהרבה ממה שמחייב החוק.
