מאות שנים אחרי שהבעל שם טוב אמר שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה, הגיעו יוסף משה כהנא ומקהלתו החסידית ופתחו צוהר בין היכלות הלב. הם שילבו בין מזרח ומערב, אנדלוסיה וגליציא, ניגוני צנעא בניחוח 'צאינה וראינה', והגישו לציבור את אחד התקליטים היותר מרגשים שנראו על מדפי המוזיקה בשנים האחרונות.
זה שנים שהציבור הליטאי והחסידי לא נחשף למשוררי ספרד ומנגינותיהם, רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי, דונש בן לברט, רבי שלמה אבן גבירול ועוד ועוד ראשונים ואחרונים שספריהם נלמדים בהיכלי התורה, אולם שיריהם היו נחלתם של יהודי עדות המזרח בלבד. שירי הגעגוע והאהבה של הדוד - הקב"ה, והרעיה - כנסת ישראל, שירי התשוקה לקרבת ה' ושירי הכבוד לתורה שהיוו את השדרה המרכזית של הפיוט היהודי, נעלמו בתהום הנשייה התרבותי של יהדות אירופה.
"שלום לבן דודי" - יענקי דסקל (מתוך "לחיים מזרח טיש")
בעוד שבמשך שנים נעשו אינספור ניסיונות להביא מהעולם סגנונות מוזיקה חדשניים ולהתיכם למוזיקה החסידית, אך טבעי היה שדווקא שירי הקודש הספרדיים יחדרו למוזיקה הפופולרית, אך לא ולא...
"לחיים מזרח טיש" הוא הניסיון המשמעותי הראשון של עיבוד חסידי ליצירות הקאנוניות ביותר של שירי יהדות ספרד - זהו ניסיון מדהים ביופיו, דווקא בגלל חוסר ההיכרות של יוצריו עם עולם הנגינה הספרדי. בעוד שהמוזיקה הספרדית-מזרחית מורכבת ממאקמים היוצרים שפה מוזיקלית אחת לקבוצות שירים (בדומה לסולמות המוזיקלים הנהוגים במוזיקה המערבית, אולם בצורה הרבה יותר מסובכת ומורכבת), יוצרי התקליטור בחרו לעבד את הדיסק במקצבים וכלים חסידיים "מירוניים" לצד שירה ב"לשון הקודש", ואפילו ביצעו תרגום לפיוט "לך אלי תשוקתי" לאידיש, ובכך הפיחו נשמה חדשה במסורת השירה של שירים אלו.
ראויה לציון גם החוברת המצורפת לתקליטור, בה מופיעים השירים הלא מוכרים לקהל היעד של האלבום, שמות החכמים והפייטנים שכתבו אותם ודברי הסבר על השירים והעתים בהן הושרו. חוברת זו מנגישה בשפה ברורה לציבור שאינו מכיר את עולם הפיוט את עולמות התוכן היהודיים והיצירתיים שעמדו מאחורי פיוטים אלו.
לסיכום: מדובר בדיסק מלא בתוכן איכותי מגדולי משוררי, פייטני ורבני ספרד, המושרים בחן רב ומותאמים לחיך המוזיקלי של מי שאינו מורגל לפיוטים ממסורת עדות המזרח. דיסק שכולו אהבת ישראל המעלה על נס שבכוחו של ניגון לאחד מזרח ומערב ויהודים מכל הגלויות סביב שולחן אחד - מזרח טיש.