המונח 'דרמה' מתחנן כבר זמן רב שיעזבו אותו, מרוב שימוש שגוי שנעשה בו. דרמה אמיתית, במובנה הפשוט, ראויה להכתרת אירועים ספורים - והכרזתו הצפויה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הערב (רביעי) על ירושלים כבירת ישראל היא בהחלט אחד מהם.
שמחתם של אנשי המחנה הלאומי בישראל מהודעה זו, המובנת משהו לאור השקפת עולמם הציונית והלאומנית, מעמידה באור לא מחמיא את דיבוריהם הקבועים כלפי החרדים על ה"גלותיות" השלילית.
מתברר, כי מי שרוממות "הגאווה היהודית" בגרונם תמיד, לא יודעים כעת את נפשם מאושר, והכל בזכות גוי שהחליט להפגין את אהדתו למדינת ישראל - משיקולים תמוהים שעוד יתבררו ביום מן הימים - באמצעות הצהרה נשיאותית המכירה בירושלים כבירתה. צביעות, כך קוראים לזה.
אך הציונות הפושה לצערנו כבר מספר שנים בשולי המחנה החרדי, אליה נדמה שכבר התרגלנו, מקוממת במיוחד ביום שכזה בו היא משדרת צהלה לא מאופקת, מסיבה אחרת: העיוורון.
אדם מן הישוב, שעיניו בראשו, אמור להבין כי הזעם המוסלמי על הודעתו ההיסטורית של טראמפ צפוי חלילה להתפרץ באופן רצחני כלפי יהודים, ללא הבחנה אם כיפה מעטרת את קרקפתם ואיזה סוג.
המציאות מזמנת לנו עולם אבסורדי, בו דווקא בן אומות העולם, יצור מגושם וגס רוח שעדיין בלתי נתפס שיושב על כס נשיא המעצמה הגדולה בעולם, מניע מהלך מפתיע שבסופו... "התגרות באומות העולם" שכידוע אסורה בתכלית כאחת משלוש השבועות בהן השביע הקב"ה את ישראל (כתובות קיא.).
אם אפשר, הנה פניה אישית לחרדים כאלו ואחרים, בין אם גורמים רשמיים ובין אם סתם כאלו המתהדרים בכיפה שחורה, המתכוונים ליטול חלק באיזשהו אופן בחגיגות המתוכננות להערב על ידי עיריית ירושלים לרגל הכרזת טראמפ, ובכך לתת פומבי לשמחתם: זוהי שמחה שעוד תיהפך חלילה לעצב.
היגון התהומי בו היה שרוי הציבור החרדי על כל גווניו בשבוע האחרון של חודש חשוון תשע"ה, לאחר הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בו טבחו שני ישמעאלים חמישה מהמתפללים, היה אירוע חד פעמי בממדיו המחרידים והאכזריים.
אך לא לעולם חוסן. לא לחינם נערכים כל כוחות הביטחון לגל טרור עממי או מזוין שלא ידענו כמותו, החל מהימים הקרובים (שלא נדע).
מי שייתן כעת יד לפרץ השמחה קצר הראות, עוד עלול חלילה לבכות מרה את "הכרזת טראמפ".