התיקון של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) להצעת חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיו יתווסף אליו המשפט "וכן יתחשב השר ככל הניתן במסורת ישראל", עבר אתמול בקריאה טרומית במליאת הכנסת.
אף שבהמשך עתיד "חוק גפני" להשתלב כחלק מהצעת חוק ממשלתית בענין, אותה יגיש שר העבודה חיים כץ (הליכוד), עיון בדברי ההסבר לחוק שאושר מעלה הסברים מרתקים אודות ערך שמירת השבת.
וכך כותב גפני: "שבת היא אחת משלוש המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. כבר בבריאת העולם נאמר 'וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אל-הים את יום השביעי, ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אל-הים לעשות'. גם בעשרת הדברות נצטוו בני ישראל לנוח ולשבות ממלאכה ביום השבת - 'ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר'".
ומכאן עובר יו"ר וועדת הכספים לסקירה היסטורית מעניינת: "במשך אלפי שנים מאז ועד היום מסרו היהודים את נפשם על שמירת השבת. גם בתקופות קשות בהיסטוריה של העם היהודי, בהם ניסו גורמים שונים לגזור גזירות ולאסור את שמירת השבת, דוגמת זמן שלטונם של היוונים, הרומאים והקומוניסטים, ששמירת השבת היתה כרוכה בסיכון לגזר דין מוות או בהגליה לסיביר, שמרו היהודים על השבת במסירות נפש ונמנעו מעשיית מלאכה".
לדבריו, "בעקבות שמירת יום השבת של העם היהודי גילו כל עמי תבל את היתרונות הסוציאליים בקיום יום מנוחה שבועי, שבו העובדים נחים מעבודתם, וקבעו גם הם יום מנוחה שבועי. אומות העולם העריכו את המתנה שהעניק העם היהודי לאומות העולם, כך קנצלר גרמניה בשנת 1905, הנסיך ברנהרד פון-בילוב, טען, כי על הנוצרים להודות ליהודים על קבלתו של רעיון יום המנוחה השבועי והוסיף: 'נרגש אני עד למאוד בכל פעם שאני קורא ב'ברית הישנה' כי האדם מצווה אפילו על מנוחת בהמתו בשבת'".
אך לא רק הגויים. גם ראשי וראשוני הציונות התייחסו אל השבת, כידוע, כעתירת מעלות וסגולות של השבת. כך לדוגמה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מצטט גפני, אמר כי "אין יהודי חייב להיות דווקא אדוק למען יראה הערך הרב שיש בקיום השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה וחגים היסטוריים, המנחילים צביון יהודי ורציפות היסטורית לחיינו הציבוריים". חיים נחמן ביאליק, כתב לאנשי קיבוץ גבע, לאחר חילול שבת במקום, כי "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו" וכן "בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל".
וגם ב"עולם הרוח" החילוני: הסופר אהרון מגד התבטא כי "התרומה הגדולה ביותר של היהדות לקידמה האנושית הייתה עשרת הדיברות; ומאלה – 'זכור את יום השבת' הוא החוק הסוציאלי הראשון בעולם, שחולל מהפכה עצומה... אפילו חוק יום עבודה בן 8 השעות שנתקבל 3,500 שנה לאחר זאת, אינו עולה עליו בערכו. יום מנוחה בשבוע גם לעבד ולאמה, גם לגר ולבהמה. אילו נברא העם היהודי רק לשם כך – כדאי היה לעולם שנברא!". הסופר אשר גינצברג (אחד העם), כתב: "אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם".
ואם הכרתם את שופטי בית המשפט העליון כמי ששים לפסוק שוב ושוב נגד שמירת השבת, עיין ערך פסיקתם האחרונה על פתיחת המרכולים בתל אביב, אולי תופתעו לשמוע כי היו מביניהם בעבר מי שכן הכירו בתכלית הראויה של מנוחת העובד ושמירת הצביון היהודי של המדינה.
וכך כתב הנשיא מאיר שמגר: "בקביעת העקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד קביעת יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הועדת יום המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל...".
השופטת דליה דורנר תרמה את חלקה בענין, כשכתבה: "תכליתו של חוק המנוחה היא אפוא כפולה: ראשית, הוא מקיים את הזכות הסוציאלית ליום מנוחה שבועי, שלאכיפתה אף נדרשת יצירת פרהסיה של מנוחה... שנית, החוק נועד לשמור על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית...".
וההקשר האקטואלי של ההקדמה הארוכה הזו של גפני, הוא כמובן זה: "לאחרונה התברר, כי גופים ממשלתיים דוגמת רכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים, הפכו את יום השבת ליום מועדף לביצוע עבודות תשתית בכבישי ישראל ובמסילות הרכבת. עבודות אלו המבוצעות בפרהסיה, פוגעות פגיעה קשה הן בצביונה היהודי של המדינה והן ברגשותיהם של מיליוני תושבים דתיים ומסורתיים במדינת ישראל. בנוסף לכך העבודות פוגעות גם בעובדים, בהם יהודים רבים שמסורת ישראל חשובה להם, אשר נאלצים להיפרד מבני משפחותיהם, וללכת לעבוד ביום המנוחה ולחלל את השבת, כאשר חלק מהעובדים משתייכים לשכבות החלשות בחברה ונאלצים לעבוד בשבת, מתוך חשש שאם יסרבו לעבוד בשבת, יאבדו את מקום עבודתם גם בשאר ימי השבוע".
"למרות הפגיעה בציבור ובעובדים, החוק כנוסחו כיום אינו מורה לשר לשקול שיקולים של פגיעה ברגשות הציבור ובמסורת ישראל.נוכח האמור, מוצע לקבוע כי במסגרת שיקוליו יתחשב שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ככל שניתן במסורת ישראל", מסיים גפני את הסבריו לחוק שאושר - עליו חתמו גם הח"כים אורי מקלב, יעקב אשר, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יצחק וקנין, יואב בן צור, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ'.