גולשים יותר, קונים יותר ו... מאזינים לרדיו

האימוץ של פס רחב בישראל הוא מהיר. על פי נתוני בזק, הישראלי צורך במחשב הנייח בבית נתונים (data) בנפח מכובד של כ-5.7 ג'יגה ביום. לשם השוואה, נתון זה זהה לצריכת הנתונים החודשית הממוצעת באמצעות המכשיר הסלולרי. מדובר בעלייה של 36% לעומת 2016, שבה הצריכה הממוצעת הייתה 4 ג'יגה. לדברי בזק, יש לקוחות כבדים שצורכים גם 20 ג'יגה של נתונים ביום. ההשערה היא שהגידול הוא בעיקר בשל צפייה בתכני וידאו ישירים באמצעות האתרים השונים.

על פי דו"ח בזק, בבית ממוצע בישראל יש כמה מכשירים בודדים המחוברים לרשת (ספרים, מחשבים, טאבלטים, סמארטפונים, קונסלות משחקים, מדפסות רשת, מצלמות רשת וכדומה), וביותר מ–30% מהבתים יש יותר מ–11 מכשירים מחוברים.

גולשים יותר בסלולר

עוד על פי הדו"ח, ב-2017 נרשם גידול בצריכת תקשורת הנתונים באמצעות הסלולרי. אף שחברות הסלולר משווקת כיום חבילות גלישה ענקיות של 30 ג'יגה ואף יותר, המשתמשים מגיעים למגבלת הגלישה. כך, 35% מהנסקרים אמרו שחבילת הגלישה בסלולר שברשותם אינה מספיקה להם - עלייה של 12% לעומת 2016.

באופן מעניין חלה עלייה של ממש (30%) בשימוש בשיחות וידאו בשנה האחרונה, בעיקר בקרב צעירים. 25% מבני הנוער בישראל מבצעים שיחות וידאו שגרתיות עם חברים לפחות פעם בשבוע, בעיקר באמצעות הווטסאפ. גם עם הרופא מדברים ברשת: תוך שלוש שנים נרשמה קפיצה של 100% במספר האנשים שעושים צ'אט-וידאו עם הרופא - מ-10% ל-21% השנה.

על פי הדו"ח, "כ-30% מהתינוקות צופים במסכים - כולל ביוטיוב - לפני גיל שנה; בגיל 10 הם מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם; 70% מהילדים בגילי 6–9 צופים בסרטונים באמצעות אפליקציה של סרטוני וידאו; 75% מההורים לילדים בגילים האלה דואגים להגביל את זמן המסך של הילד; הזמן הממוצע שילדים בגילים אלה מבלים מול המסך הוא כ–2.7 שעות ביום".

מהדו"ח של בזק עולה כי הישראלים מתחילים גם להאזין אונליין. 50% מהנסקרים אמרו שהם מאזינים לרדיו בפורמט אינטרנטי, באמצעות המחשב או אפליקציה. יש המורידים אפליקציות כמו אלה של רדיו אקו 99FM או 102FM, ויש המאזינים דרך אפליקציות רדיו כלליות כמו TuneIn.

קונים יותר אבל לא מרוצים

הסקר מראה כי חל גידול משמעותי גם בקניות אונליין. "ההרגל לקנות ברשת חוצה יבשות (וגילים). כולם קונים ברשת. 80% מהישראלים אמרו כי ביצעו לפחות רכישה אחת ברשת השנה, כשבקרב בני חמישים פלוס חלה עלייה משמעותית בביצוע רכישות ברשת", נכתב בדו"ח. על פי בזק, 44% ממשתתפי הסקר אמרו שהם קונים ברשת מאתרים בחו"ל ו-67% קונים מאתרים ישראליים (ייתכנו כפילויות).

שליש מהנשאלים ציינו כי רכשו השנה ביגוד והנעלה ברשת. לדברי רוזן, מדובר בגידול של 80% בארבע השנים האחרונות אך 67% מהקונים אונליין ציינו שהתאכזבו ממוצר כלשהו שרכשו השנה, ו–23% החזירו את המוצרים שרכשו לחברה". נתון מעניין אחר שעולה מהדו"ח הוא שקניות נעשות דרך המחשב האישי והרבה פחות דרך המכשיר הסלולרי.

האפליקציות הפופולריות בקרב ישראלים הן של רשתות חברתיות ואפליקציות ניווט. אחריהן מתברגות אפליקציות התחבורה השיתופית, כמו Gett ומוביט — שעוקפות את האפליקציות הפופולריות של אתרי החדשות וואלה ו–ynet, ואת אפליקציות המשחקים, כמו קנדי קראש.

האינסטגרם הדיח את פייסבוק

בגזרת הרשתות החברתיות, 2017 מסתמנת כמהפך - ווטסאפ עדיין מדורגת כאפליקציית הרשת החברתית המובילה בקרב הציבור הישראלי, כשבמקום השני מדורגת השנה אינסטגרם. יתרה מכך, בקרב בני הנוער — המשתמשים העיקריים באפליקציות סושיאל — ל–72% יש חשבון אינסטגרם, ורק ל–63% יש חשבון פייסבוק. בשנה שעברה הנתון היה הפוך: שיעור משתמשי אינסטגרם בקרב בני הנוער היה 61%, לעומת 75% בפייסבוק.

על פי נתוני הדו"ח, כל משתמש חבר בממוצע ב–11 קבוצות בפייסבוק". על פי הסקר, המספרים משלשים את עצמם כשמדובר בווטסאפ — כשבקרב בני נוער, כל אחד חבר ב–27 קבוצות בממוצע.

למרות השימוש הרב של פוליטיקאים ברשתות החברתיות הציבור עדיין לא מאמין להם. על פי הסקר, רק 19% ממשתמשי הרשתות החברתיות מאמינים לסטטוסים שנכתבים על ידי פוליטיקאים, לעומת 38% שמאמינים יותר לפוסטים של עיתונאים. 88% ממשתתפי הסקר אמרו שהם עדיין מתייחסים למהדורות החדשות ברדיו כאמינות ביותר.

על פי הדו"ח, הישראלים חוששים גם מהמעקב אחריהם מצד חברות פרסום. 36% מהנשאלים אמרו שהם מאמינים שחברות הפרסום מאזינות להם דרך הסמארטפון וחושבים שקיבלו הצעה שיווקית בעקבות נושא שיחה כלשהו. 30% מהישראלים מפעילים חוסם פרסומות ואינם פותחים כלל מיילים שיווקיים, או רק 30% מהם. 76% מהנשאלים אמרו כי "יתעצבנו מאוד" אם פרסומות ישולבו גם באפליקציית הוואטסאפ. בנוסף, 31% מקפידים לכבות את ה–GPS כשהוא לא בשימוש.