בשבוע שעבר נסגר ההליך התחרותי שפרסם משרד האנרגיה לקבלת רישיונות חיפוש ב-24 מתוך 69 אזורי חיפוש בשטח הימי של ישראל, למכרז ניגשו חברת אנרג'יאן היוונית, וכן קונסורציום של חברות הודיות, חלקן בבעלות ממשלתית וחלקן בשותפות ממשלתית. שווי החברות שהרכיבו את הקונסורציום הוא כ-90 מיליארד דולר והן מעסיקות כ-100 אלף עובדים. בשבועות הקרובים יפורסמו הזוכים ברישיונות החיפוש.
על פי תחזיות של מומחים בתחום האנרגיה, הודו היא המדינה אשר תוביל את העולם בביקושי אנרגיה בשני העשורים הבאים. הצמיחה בביקוש שם צפויה לעלות על הצמיחה בביקוש בסין, בארה"ב ובכל מדינה אחרת. לכן זוהי סיבה טובה בשבילה להרחיב את חיפושי הנפט והגז שלה.
ההשתתפות של הודו במכרז הזה מעניינת במיוחד מכיוון שהיא מגיעה לאחר כישלון המגעים בין הודו לאיראן בתחום קידוחי הגז. מקורות ממשלתיים בהודו מסרו לאתר הכרייה הבינלאומי Mining Weekly כי ההחלטה קשורה לשיחות שהתקיימו בזמן ביקור של ראש ממשלת הודו נרנדה מודי בישראל ביולי השנה. המקורות גם ציינו שהעובדה שישנה התקררות מסוימת ביחסים בין הודו לאיראן תורמת כמובן להתחממות בינה לישראל.
בהודו פורסם שהמטרה של הממשלה ההודית היא "להעביר הילוך" במגעים בין המדינות, לעבור מתחום הגז לתחום התעשייה הביטחונית ולהגיע בסופו של דבר להסכם סחר חופשי בין ישראל להודו.
המהלך מתרחש סמוך לביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שצפוי לבקר בהודו בינואר הקרוב, כביקור גומלין לביקורו של מקבילו ההודי בישראל
בהקשר לעסקה שבוטלה עם איראן, אמרו גורמים בכירים באיראן כי הודו חסרת גמישות והוסיפה כי קשה לעשות איתה עסקים מכיוון שהיא מעכבת באופן תמידי את העסקאות בין המדינות.
על פי הדיווחים "החברות ההודיות הרגישו שהן אינן יכולות לעמוד בתנאים של איראן ולכן משכו את הצעותיהן באיראן ועברו לישראל". את מקומה של הודו בשדות החיפוש באיראן רוסיה צפויה למלא.
מומחים בתחום מעריכים כי אם הודו תמצא נפט במקום מרוחק, כמו המים הטריטוריאליים של ישראל, היא תוכל להנזיל אותו במצרים ולהוביל אותו דרך תעלת סואץ. לאור הגילויים שואפת מצרים להיות של הגז והנפט באזור וליהנות מתגליות האנרגיה באזור.
הידיעה על עסקת הנפט הזאת מגיעה יומיים בלבד לאחר הדיווחים לפיהם הודו ביטלה הסכם רכש עם רפאל בהיקף של חצי מיליארד שקל – ידיעה שברפאל הגיבו עליה בכך ש"לא ידוע להם על כך דבר".
במידה רבה הקונסורציום ההודי הציל את מכרז הגז, שאליו לא ניגשו חברות גדולות ממדינות המערב, ככל הנראה בעקבות ועדות ששינסקי שפתחו את הסכמי החיפוש החתומים בין חברות החיפוש למדינה.