כיכר השבת

חדש במאמע: מדור אמנות ותרבות חרדית

בכל שבוע נדון כאן בתחום האמנויות: אמנות פלסטית וחזותית, מחול, תאטרון, מדיה חזותית, מוזיקה, ספרות ועוד, ונכיר אמניות ויוצרות מרתקות שיביאו בפנינו את המסע שלהן. בנוסף, נעסוק בדיני זכויות יוצרים ובפן המשפטי המרתק סביב אמנות ויוצרים וננסה להעלות סוגיות משמעותיות בנושא אמנות ותרבות באופן רחב (מאמע, שיווקי)

|
1
| מקודם |
אמנות ותרבות (צילום: shutterstock)

הכותבת עו"ד עומר ינקלביץ, מייסדת ומנכ"לית של "אומנות ואמונה" המרכז לאומנויות ברוח יהודית. המהווה איגוד ובית לתרבות חרדית. מיזם של עמותת "רק התחלנו" (ע.ר)

החברה החרדית יוצרת אומנות ברמה גבוהה איכותית ומקצועית ולאומנות שכזו מגיעה במה תמיכה והכרה ראויה. כך שלא סתם יצאנו למסע והקמנו את מיזם "אומנות ואמונה- המרכז לאומנויות ברוח יהודית" המהווה איגוד ובית לתרבות חרדית.

נוכחתי להבין כי עולם התרבות החרדית הוזנח, והחלטתי לעשות כל שביכולתי לקדם אומניות אומנים ויוצרים בקרב הציבור החרדי. וכל זאת מתוך הבנה ברורה, שגם לציבור החרדי מגיע להתנהל באופן שוויוני ומכבד ולהשתמש בכלי ובשפה הזו.

כמו בכל חברה מתוקנת, אומנות ותרבות מהווה נדבך בשיח בתקשורת ובחיבור לנפש. וכך גם בעבורנו.

מתוך המקום הזה בחרנו לצאת לדרך ולייצר שיח ושינוי תודעתי ולאפשר לאומנים וליוצרים את כל התמיכה ליצירה איכותית מתוך שליחות חברתית ורצון לייצר מיזמים שמשנים מציאות בחברה

הפעם בחרתי לצלול הישר לתחום מרגש ומפעים:

המחול

המחול עוטף את היהודי במהלך חייו: ריקוד המצווה, ריקודי החתונות, שמחת בית השואבה, הריקוד בימים טובים ובהכנסת ספר תורה, בכל פינה נמצא יהודי רוקד ומייצר חיבור עילאי בין הגוף לנפש.

החיבור לקדושה, לאמונה לשימת הלב לכל פרט שבכל תנועה מותיר אותי תוהה האם ביכולת האדם לשלוט בכל תזוזה ולייצר לה משמעות וערך.

מחול זו שפה נלמדת ונרכשת: לומדים אותה כמו שלומדים להביע באופן מילולי, ישנן אותיות שנרקמות למילים והן למשפטים ואלו לספור עלילה, הרקדניות המקצועיות לומדות לדייק את צורת האותיות ולהגות את המילים עצמן, הן מתאמנות שנים על כל ניקוד של כל אות במילה - זו תורת הריקוד על רגל אחת.

לכל תנועה יש צורה וזו כתובה מראש ומחושבת על כל פרטיה, הרקדניות לומדות באופן יסודי כיצד להזיז כל איבר, על כל תזוזה בכפות הרגליים הן עובדות ומתאמנות במשך שעות, כל מרכיב בגוף הינו בעל משמעות, גם עם הזרת הן לומדות לעבוד באופן יסודי.

בבלט הקלאסי לומדים את הדקדוק של האותיות, לומדים לייצר פוזיציות, כל המושגים הידועים כמו "עמידה ראשונה שניה פוינט ופלקס" כל אלו הם אותיות שבעזרתן לומדים לייצר מילים להרכיב צורה שמייצרת תנועה, והרצף יוצר סיפור, שיר ומחול.

המחול נוצר בחממה, בתוך סטודיו מוקפד, שגם בו תנאים מאוד מסוימים: הסטודיו צריך להיות מרחב נקי, בעל רצפה שמאפשרת תזוזה, קפיצות, נפילות, כזו שמעניקה בטחון לרוץ להתגלגל ולנחות.

רק אחרי שלומדים לעומק ובאופן יסודי את הבסיס את שפת הגוף, ניתן גם לשפוך לכלי הזה משמעות.

רמ"ח אברים ושס"ה גידים שנעים בקורדינציה מושלמת, רצף קסום של חלקים שיוצרים פסיפס נפלא ובסופו של תהליך תונצח לה היצירה.

זו עבודה יסודית הדורשת שעות אימון רבות מסירות והתמדה - זהו סיפורו של המחול המקצועי.

הרקדניות אינן משרבטות תנועות ככל העולה על רוחן. הן רוכשות צעד צעד ביסודיות בהתמדה ובדיוק רב, ורק מתוך המקום הפנימי והמדויק נוצרת העלילה. שעות של אימונים המדייקים בין תנועת הגוף לבין תנועת הנפש, זו משימתו של הרקדן של מי שמתעסק בביטוי ומשתמש בכלי של המחול, כשם שהמוזיקאי יוצר מוזיקה, לומד תווים מחבר אותם ומנגן רצף של סימפוניה. כך בריקוד מתחוללת אותה הרמוניה, כמו בתחומי האומנות השונים בהם יש רבדים עומקים ומשמעויות כך גם במחול ישנם נדבכים שונים שמעבירים משמעות פנימית דרך תנועת הגוף.

להתחבר לקודש דרך הריקוד

בכדי להבין יותר במה המדובר החלטתי להגיע למעוז המחול החרדי, בירושלים בגבעת שאול שם נמצא בית הספר למחול הללו, בעודי מציצה לסטודיו האקטיבי והפעיל, נפל מבטי על מנהלת בית הספר ומי שמכהנת כראש חטיבת מחול ב"אומנות ואמונה" הרקדנית חיה אליס שלמה, כשהיא בעיצומה של חזרה פעילה לקראת שבוע המחול היהודי.

הרקדנית והיוצרת חיה אליס שלמה. באדיבות המצלם

שלמה, בת 47 נשואה פלוס ארבעה ורוקדת כבר מגיל ארבע. היא מלמדת יוצרת רוקדת ועוסקת בכל תחומי המחול המקצועי, בלט קלאסי מודרני ג'ז היפ הופ.

היא גדלה בתל אביב בשכונת נווה שרת בילדותה התמקצעה בהתעמלות קרקע ובתיכון למדה במגמת ספרות וספורט, ובהמשך באוניברסיטה העברית בירושלים, היא רקדה בלהקת בת דור הנחשבת, וסומנה ככישרון נדיר.

במהלך טיול ברחבי העולם, שלמה נחשפה לסגנונות שונים של ריקוד אתני לריקוד ההודי ולכל תורת היוגה. בכל מקום בו שהתה למדה מהמחול ומהריקוד המקומי שאבה את סודותיו והפנימה את רזי קסמיו, "יש סודות לתנועה" אומרת שלמה, וזיק של מסתוריות ניצת בעיניה.

באקדמיה פגשה את מי שלימים יהפוך לבעלה, אליהו שלמה, העוסק במודעות חיובית ובאותם ימים כבר החלו בתהליך של חזרה בתשובה. כשכבר הפכה לחסידת ברסלב והשתייכה לעולם החרדי הסיקה כי עליה לוותר על המחול : "חשבתי שכל עניין הריקוד תם ונשלם ואין לי אפשרות לעסוק יותר במחול". אולם הריקוד הוא חלק מהמהות הפנימית שלה והיא לא מצאה מנוח, "ובתוך תהליך התשובה", ממשיכה שלמה "פתאום אני מבינה שדווקא דרך השפה הזו שפת הריקוד ניתן להתחבר לקודש".

היא החלה לחפש ולהתעניין בכתובים, וכך מצאה בתוך כתבי רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן) את המאמר שהיווה בעבורה תפנית"

"אילו העולם היה יודע תורה אחת שכתבתי עם הניגון והריקוד שלה, היה העולם כולו מתבטל מגודל עוצם התענוג הנפלא והנורא הזה, שזהו הריקוד, שהינו התענוג הגדול מכולם ..."

"מאמר זה פשוט שינה את חיי" משתפת שלמה בהתרגשות, "הבנתי שאני חייבת למצוא את החיבור בין הריקוד לעבודת השם, יצרתי מופע אישי שלי -התרחקות והתקרבות. הופעתי עם המופע בכל רחבי הארץ במתנ"סים, סמינרים אולפנות בתי יעקב והרגשתי שאני מעבירה מסר. המופע מבטא תפילה, תורה, ניגון ותנועה, ריקוד שמחובר למשמעות".

כשאני צפיתי בך רוקדת חשתי את הריחוף באוויר ואת החיבור לנשמה, משהו שהוא מדהים בעוצמתו, מהן התגובות של הצופות אני שואלת?

"בכל מופע ניגשות אלי נשים ומספרות לי שהן חולמות לרקוד", מספרת שלמה, וכך היא הבינה שאנשים רוצים לרקוד שזו אינה האהבה הפרטית שלה, ונחלתה האישית, שעוד כמוה חולמות לאפשר לעצמן דרך ביטוי ולחבר בין הגוף לנשמה.

רבי אהרון מקרלין נהג לומר "גדול כוחו של הריקוד שהוא מרומם את האדם טפח מעל גבי הקרקע". רבי נחמן מברסלב הסביר כי פעולה זו מרוממת את יסוד העפר, הקשור לעצבות ומרירות, והופכת אותו מרע לטוב: "היינו שמרקד, בזה מגרש החיצונים משם, וזאת התלהבות של הריקוד, והוא ריח ניחוח לה'...שעל ידו נמתקים הבכורות" (ליקוטי מוהר"ן, מ"א) אדם כשיש עליו דינים כשהוא מרגיש צמצום במחשבה ברגש בחייו הגשמיים והרוחניים, ההליכה בחדר מצד לצד התנועה הפשוטה הזו ממתיקה את דינים.

הריקוד הוא הדבר שמניע את השינוי, ממר למתוק מדין לחסד מכאב וצער לשמחה לרפואה ולאושר .כמו שאומר דוד המלך "הפכתי מספדי למחול .." כשהאדם אבל כשהוא מצוי בצער הוא סגור ומכונס, תנועותיו סגורות הוא כלי שמחזיק עצבות. לעומת זאת התנועה בריקוד מייצרת פתיחות – זה כלי שמחזיק שמחה.

"האדם מוציא את התנועה המכונסת החוצה, התנועה- המחול מרוממת את האדם ומגביהה אותו" מציינת שלמה וממשיכה לספר לי על טבעה של האישה "הטבע של האישה הוא להימשך מטה בתנועותיה, כך היא מחונכת לשמור על עצמה, והריקוד מקומו להעלותה לעולמות של מעלה" כיצד מרקדין לפני הכלה, הריקוד בקדושתו ממתיק עליה את הדינים."

כמעט בכל החסידויות נוהגים לרקוד "ריקוד מצווה" בחתונה בריקוד המצווה מייחדים ייחודים ומציירים את אותיות הקודש על ידי התנועה אותיות שבהם נברא העולם.

עו"ד עומר ינקלביץ. באדיבות המצלם

האם פעולת הריקוד היא רק תנועות גוף לצלילי ניגונים תוך יצירת תבניות תנועתיות, והאם כך נוצרת משמעות?

התורה מספרת לנו על המחול מיד לאחר קריעת ים סוף, "ותצאנה כל הנשים בתופים ובמחולות" (שמות ט"ו, כ') "המחול הפורץ, הספונטני, האינטואיטיבי שהובילה מרים הנביאה באותו רגע היסטורי, סחף איתו קהילה שלמה של נשים, שכל רצונן הפשוט והכנה היה לומר תודה" מבהירה שלמה.

האוצרת נורית סירקיס בנק שכתבה רבות אודות הריקוד היהודי בעבודת הדוקטורט שלה מוסיפה: "על פי ההשקפה היהודית – פעולת הריקוד, כמו כל פעולה אחרת צריכה לפעול על פי העקרון "'בכל דרכך דעהו'. גם הריקוד צריך להיות מעשה של עבודת ה', כפי שכתוב בספר הכוזרי (קכ"ט): 'דע כי הריקוד הוא עבודה לאלוקים והדבקות בו'. מכאן, שהריקוד אינה רק פעולה לביטוי שמחה אלא אמצעי להגיע לדבקות בבורא עולם."

בשבוע הבא מתקיים בירושלים שבוע המחול היהודי החידוש שבו הוא לחוות את הריקוד כדרך וכאמצעי בעבודת ה', לרומם את הריקוד הגשמי והגופני למהלך נשמתי ונפשי – ובכך לעורר השראה מלמטה, וברכה מלמעלה.

הופעות מרתקות למגזר החרדי. (יחצ)

במסגרת שבוע המחול תהנינה הצופות מהופעות מרתקות: "בית וגעגוע", "אשת חיל", "עזרת נשים", דרמה מחולית- "הבית של שירה" המתאימה גם לילדות וכן מפאנל ייחודי שינהל שיח בנושא אומנות ואמונה, אומניות הבמה, המחול היהודי, החיבור והקשר לעבודת השם. הפאנל יחקור חשיבת אומנות יהודית ויעמיק בתהליכי היצירה, בשילוב אומנים ואנשי רוח משפיעים.

בנוסף יעלה בכל יום מופע מתחומים שונים: בלט קלאסי, מחול מודרני עכשווי, יצירות מתחום הפוסט מודרני ואימפרוביזציה ויעניק למשתתפות חוויה מיוחדת כצופות וכמשתתפות.

שבוע המחול יתקיים בירושלים במשך 3 ימים מיום שני ב' כסלו 20.11.17 עד יום רביעי ד' כסלו 22.10.17. אירועי שבוע המחול מיועדים לנשים נערות וילדות מגיל 4-120, נערכים בצניעות ומלאים בתוכן ומסרים מרתקים המתאימים להווי עליו אנחנו גדלים.

אני נלהבת מההבנה כי בשנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת בקרב הציבור החרדי במתן לגיטימציה לנשים ולנערות ללמוד ולהכיר את התחום המרתק של עולם המחול היהודי. תמיד מתעוררות גם שאלות ותהיות לגיטימיות עליהן מורי הלכה והוראה משיבים תוך הקפדה על ההלכה והמסורת. והדיון לא חף מדילמות, בדיוק לשם כך הקמנו ב"אומנות ואמונה" מוקד למענה של שאלות הלכתיות הקשורות באומנות לאור ההלכה, עליהן משיב רב. האתגר הדבקות והתוצרים הברוכים מהווים בעבורנו אור. שבוע מחול יהודי מרגש גם לכן

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר: Art.emuna.office@gmail.com

תוכן שאסור לפספס

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
על כמה ציורי סקיצה מוציאים לאדם את הנשמה במיוחד כשדתיים. מי שאוסר אומנות מבחינתי אינו נקרא אדם (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
מישהו
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית