כינוס השלוחים: מעצמת השליחות החב"דית

בכל שנה, בתזמון מדויק של ערב ראש חודש כסלו - מתרחש בניו יורק אחד האירועים הגדולים והמושקעים ביותר בעולם היהודי: כ-5,000 שלוחי חב"ד מגיעים מכל קצות הגלובוס, ומתכנסים יחד לארבעה ימים של התוועדות אחים: הם משתתפים בשורת סדנאות מקצועיות, משתפים חוויות האחד עם רעהו - ושואבים כוח לקראת שנה נוספת של פעילות יהודית חובקת תבל.

1. השלוחים הראשונים

כבר בדורות קודמים אדמו"רי חב"ד שלחו שליחים לפזורות היהודיות ברחבי מדינות רוסיה. אלה נסעו למשך תקופות קצרות, חיזקו את רוח היהדות בקרב היהודים הפשוטים שהתגוררו בעיירות הקטנות, ואף דאגו לפרנסתם ולרווחתם הגשמית.

בדור הקודם, בהנהגת כ"ק מרן האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זיע"א, נשלחו שלוחים קבועים למקומות שונים - כגון גרוזיה ואוסטרליה.

בדורנו, כבר עם עלותו על כס נשיאות חב"ד, החל כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זיע"א לשגר שלוחים למדינות שונות. ממש עם תחילת הנהגתו, שיגר שלוחים למדינות מרוקו ותוניס, כשעם כל שנה שחולפת משוגרים שלוחים לעוד ועוד מדינות. בתוך שנים ספורות רוב מדינות העולם זכו לשלוחים משלהן, שהקימו את עול היהדות ברחבי המדינה.

2. השליחות במספרים

הנה עובדה שקשה להישאר מולה בשוויון נפש: מאז הסתלקות הרבי מליובאוויטש, בשנת תשנ"ד - מספר ה'שלוחים' הוכפל כמעט פי ארבעה (!). כך שבעוד בשנת תשנ"ד השתתפו בכינוס השלוחים העולמי כאלף וחמש מאות שלוחים - בכינוס הקרוב ישתתפו למעלה מ-5,000 'שלוחים'.

השלוחים הם מנהיגי הקהילות היהודיות בכל רחבי תבל. תחת ההגדרה 'שלוחים' ישנן מספר רמות: ה'שלוחים' הראשיים המופקדים על השליחות ברחבי המדינה; השלוחים המקומיים במחוזות ובערים; 'שלוחי התורה' שהעול הכלכלי וניהול המוסדות אינו מוטל על כתפיהם, והם מתמסרים אך ורק למסירת שיעורי תורה שוטפים, הוראת תשב"ר ופעילות תורנית לקהלים שונים; מנהלי המוסדות המפעילים את מוסדות החינוך והחסד במקומות השליחות וכדומה.

ברחבי העולם ישנם כיום 4,700 זוגות בשליחות חב"דית, המפעילים 3,500 מוסדות ובתי חב"ד בלמעלה מ-90 מדינות.

3. כיצד מתמנים ל'שלוחים'?

במהלך כעשרים השנים הראשונות לנשיאותו של הרבי מליובאוויטש, הרבי בחר בעצמו את ה'שלוחים' והורה להם לנסוע למקומות השונים שבחר.

עם התרחבות מפעל השליחות, קבע הרבי את היסודות והכללים בהם יעבוד המפעל. הרבי קבע מנגנון של 'שליח עושה שליח': במסגרת זאת, שליח המופקד על עיר יכול למנות שלוחים נוספים בעירו, בכפוף לשליח הראשי למדינה; בסמכות של שליח המופקד על מדינה למנות שלוחים לערים ולאזורים במדינתו - הכל מכח הסמכות שהאציל עליו הרבי עצמו.

יצוין, שגם בשנים הללו, אירע והרבי בחר שלוחים בעצמו. כך, לדוגמה, הגאון החסיד רבי אריה ליב קפלן זצ"ל, אותו שלח הרבי לארץ ישראל בשנת תשל"ד, הפקיד בידיו את הקמת קרית חב"ד המפוארת בצפת, המונה עשרות מוסדות ומאות משפחות, ואף נתן בידו את האחריות להקים ולעמוד בראש 'ארגון הגג' למוסדות חב"ד בישראל, שהופקד על כל המוסדות.

לאורך השנים, בטרם חתמו השליח הראשי והשליח החדש על חוזה, והשליח נכנס למשפחת השלוחים כדת וכדין, כתבו השניים לרבי והמתינו לאישורו וברכתו (לא אחת אירע שהרבי לא הסכים להצעות מסוימות). לאורך שנים אלה, רבים מהאברכים שקיבלו מספר הצעות שליחות, היו מפרטים במכתב לרבי את ההצעות שקיבלו, והרבי היה בוחר מתוכם את המקום המתאים לאותו שליח.

גם היום, טרם צאתו של שליח לפעול במקום חדש, כותבים הוא והשליח הראשי שמופקד עליו מכתב בו מבקשים את ברכתו של הרבי, ומשגרים אותו לציון הקדוש שבקווינס.

4. מי מְרַכֵּז? המֶרכָּז

את מפעל השליחות העולמי, מְרַכֵּז ה'מרכז לענייני חינוך', המופקד על על השלוחים, ואף מקיים את כינוס השלוחים העולמי. בטרם צאת שליח לשליחות, הוא נרשם ומקבל את אישור המרכז העולמי, ובכך הופך לשליח מן המניין.

בשנים שטרם התמנותו למנהיגה של תנועת חב"ד - הרבי עצמו עמד בראש 'המרכז לענייני חינוך', כשתחתיו מנהל את המרכז מזכירו הראשי הגאון רבי חיים מרדכי אייזיק חדקוב זצ"ל, שכל ענייני חב"ד עמדו תחת ניהולו. בתאריך י' בשבט תשי"א, כשהרבי הפך רשמית לנשיא חב"ד - הפקיד את סמכויות הניהול בידיו של הרב חדקוב האגדי.

בשנת תשנ"ג, לאחר פטירת הרב חדקוב, מונה לתפקיד הרב חיים יהודה קרינסקי, מזכירו של הרבי ויו"ר מוסדותיו, אותו הסמיך הרבי לנהל את ענייני חב"ד העולמיים. הרב קרינסקי, העומד בראש המוסדות העולמיים, הוא גם שיזם וניהל את כינוסי השלוחים העולמי לאורך השנים שטרם הסתלקות הרבי, וזכה להדרכותיו וברכותיו המפורטות של הרבי.

סגן יו"ר המרכז, הוא הרב משה קוטלרסקי, העומד בקשר עם שלוחי חב"ד ואף מפעיל במסגרת ה'מרכז' את מיזמי הענק השונים. הרב קוטלרסקי עצמו הוא מעין 'שליח נודד': לאורך השנה הוא חורש את הגלובוס לאורכו ולרוחבו, מבקר בערים שונות בעולם, מסייע בהפעלת קשרי ממשל וגיוס כספים, ועומד לימין השלוחים.

הרב קוטלרסקי גם מנהל את הכינוס השנתי העולמי, ועומד בקשר עם תומכי פעילות חב"ד העולמית.

5. מאיפה הכסף?

זה הזמן לנפץ מיתוס די נפוץ: תתפלאו לשמוע, אבל 'חב"ד' כתנועה אינה מממנת את השלוחים. כל שליח צריך לדאוג לתקציב בית חב"ד של עצמו, באמצעות גיוס כספים ושותפות המקורבים הנמנים על קהילתו.

ישנם תקציבים מסויימים המופנים למפעלים ייעודיים כגון רשת "חב"ד בקמפוס" בישראל, המרכזת את השלוחים לאוניברסיטאות; רשת "חב"ד לנוער", המרכזת את השלוחים הפועלים בקרב בני נוער; רשת "חב"ד בבתי הרפואה" המרכזת את השלוחים הפועלים במרכזים הרפואיים בישראל. לשלוחים אלו מופנים תקציבים סמליים מדי חודש. הרשת מופעלת על-ידי "אגף 302" במרכז לענייני חינוך, בניהול הרב משה קוטלרסקי; ובישראל על ידי ה"אגף לפרוייקטים מיוחדים" בצעירי חב"ד, בניהול הרב משה שילת.

6. מי מכוון את התנועה?

אלפי השלוחים עומדים בקשר עם מיליוני יהודים (!). בעידן המאה-העשרים-ואחת, האתגרים מגוונים ומשמעותיים. התבוללות, מודרנה וקשיים אישיים של מקורבים הם רק מעט מן התחומים שעומדים לפתחו של השליח.

חב"ד, כארגון האורתודוקסי הגדול והמשפיע בעולם, עומד בחזית המאבק על עתידו של העם היהודי - נגד ההתבוללות, נגד הטמיעה בגויים, נגד ההשכּחה של סממנים יהודיים שאופיינית לדורנו.

איך יודעים השלוחים כיצד לנהוג בשאלות הרות הגורל העולות בבתי חב"ד שלהם דבר יום ביומו?

לאורך השנים, הפנו השלוחים את השאלות אל הרבי, כך שאין שטח, תחום ונושא שאין עליו התייחסויות והדרכות מפורטות של הרבי. בשנים האחרונות יצאו ספרים עבי כרס, המכילים מאות רבות של עמודים, המלקטים את כל ההדרכות לפני נושאים.

בכל יום מוצאים 'שלוחים' מענה מפורט לשאלות דומות לשאלות שעומדות לפניהם - במאות אלפי כתביו של הרבי, תשובותיו הפרטניות ושיחותיו הפומביות שנשא לאורך השנים.

הרבי והשלוחים: ימי כינוס השלוחים העולמי במחיצת הרבי, שנת תש"נ (וידאו: JEM)

אך ישנם מקרים ייחודיים ומורכבים בהם קשה לשליח לפסוק ולהחליט לבדו. מה עושים אז?

כאשר הכין הרבי את חסידיו לקראת הסתלקותו, משנת תשמ"ח ואילך, הדריך הרבי מליובאוויטש כיצד לנהוג בשעה שיתעוררו שאלות, והסמיך את הרבנים אליהם יפנו בשעת שאלות קשות. הגופים העולמיים אליהם הורה הרבי לפנות הוא "ועד רבני ליובאוויטש הכללי" ו"אגודת חסידי חב"ד העולמית".

7. מהו כינוס השלוחים?

תחשבו על זה: עידן נטול אינטרנט, על וואטספ ומייל מי חלם, ואפילו הפקס הוא מוצר נדיר שקשה למצוא.

ובאותם ימים, נמצא כל שליח לבד בחורו - הוא ובני משפחתו: מנותקים מההוויה הקהילתית, ורחוקים מחבריהם ובני משפחתם. עבור רבים מהם - אין להם הזדמנות לאורך השנה לראות חסיד שנראה כמוהם, בצלמם ובדמותם. סיפוק של עשייה מצד אחד, אולם בדידות נוראה מצד שני.

בשנת תשמ"ד, בברכת הרבי ובהדרכתו, החל ה'מרכז' לקיים כינוס שלוחים שנתי לשלוחים מרחבי ארה"ב, שהעניק להם הזדמנות להתכנס ב"שבת אחים גם יחד" מספר ימים, ובעיקר - לזכות לשהות במחיצת הרבי ממושכות, דבר שנבצר מהם עקב העובדה שהם שלוחים.

הרב חיים יהודה קרינסקי, קיבל מהרבי הדרכות מפורטות באשר לאופי הכינוס, וברכות נפלאות וחמות על הדיווחים השונים מהנעשה בכינוס. הרב קרינסקי העיד לא פעם, שבימי הכינוס, כל אימת שזכה להיכנס אל הקודש, פניו של הרבי האירו באור יקרות, ושמחה ניכרה על פניו. בכל הזדמנות כזו, התעניין הרבי בנעשה בכינוס.

גם בצאתו של הרבי לשלוחים, פניו הקדושות זהרו באור יקרות, ואווירה חגיגית שררה בבית המדרש הגדול.

הרבי הקדיש גם את התוועדות השבת לשיחות בענייני השליחות והשלוחים, וכתב מדי שנה בכתב-ידו הקדושה ברכה מיוחדת לשלוחים, כמענה ל'פדיון' הכללי שכתבו לרבי, בו פירטו את בקשות הברכה הכלליות, קיבלו על עצמם החלטות והוספות בענייני השליחות לשנה הקרובה, וחתמו עליו כולם.

לקראת שנת תשמ"ח, הורה הרבי למזכירו הרב קרינסקי להפוך את הכינוס לעולמי, ומני אז באים מדי שנה השלוחים מכל רחבי תבל.

גם לאחר הסתלקות הרבי, ועם התעצמות מפעל השליחות, ממשיך הכינוס להתקיים, כאשר במהלכו נפגשים השלוחים, שואבים כוחות ותעצומות, משתתפים בסדנאות, שיעורים והרצאות במגוון התחומים החשובים שדורשים חיי השליחות, ובעיקר – עולים לציון המשלח, שם גם קוראים את ה"פ"נ הכללי" עליו חותמים כל השלוחים.

בפרק הבא: מה חלקם של שאר חסידי חב"ד - אלה שאינם 'שלוחים' - במפעל השליחות, וגם: מי הם השלוחים הלא חב"דניקים?

• 'כיכר השבת' ילווה את כינוס השלוחים העולמי בסדרת כתבות וגלריות