בסוף השבוע נחנך בירושלים גן סנהדרין, פארק רובעי בשטח של כ-28 דונמים. גן הסנהדרין, כמו גם שכונת סנהדריה שבה הוא נטוע, נוסד מסביב למערכות הקבורה המפוארות בו, אשר כולן יהודיות מימי הבית השני.
חלק ממערכות אלה מפוארות במיוחד, הן בעלות חצרות רחבות ידיים וחזיתות מעוטרות. עיטורים אלה, הם בין הדוגמאות המפוארות הקיימות מהאומנות היהודית מימי הבית השני. המרכזית מבין המערכות, ואולי גם המפוארת שבהן, כוללת 70 כוכים - כמספר חברי הסנהדרין. עניין זה, הוא שהביא לכך שהמערה מכונה בשם "קברי הסנהדרין", כינוי שבסופו של דבר דבק בשכונה שנבנתה מסביב ובפארק עצמו בו מצויים הקברים.
כחלק מפיתוח הפארק, עברו בשנה האחרונה "קברי הסנהדרין" שיקום ושימור בידי מנהל השימור של רשות העתיקות. בין השאר, עברו חזיתות המערות והחללים החצובים בסלע תהליכי שימור מתקדמים של ניקוי מכני, הסרת כתמי פיח וגרפיטי, ייצוב וניקוי האבן והדגשת העיטורים לשם שמירתם לעוד שנים רבות. במקום בוצע גם תכנון אשר משלב את הממצאים הארכיאולוגים בחוויית הבילוי ובמסלולי הביקור בגן הציבורי המתחדש, לרווחת התושבים והציבור הרחב.
ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים סיפר כי "גן הסנהדרין מקבל כעת את הכבוד הראוי לו כאתר בעל ערך ארכיאולוגי והסטורי ראשון במעלה, הדומה בחשיבותו לגנים לאומיים מתק' בית שני, דוגמת בית שערים.
"חשיבות הגן באה לידי ביטוי כבר לאחר מלחמת השחרור, אז היה מהפארקים מהראשונים שנבנו בירושלים לאחר המלחמה. עד למלחמת ששת הימים, היווה גן הסנהדרין את אחד ממוקדי התיירות והביקור המרכזיים בעיר. תמונת החזית המרשימה של מערכת הקברים היהודית שבו אף הופיעה על גבי שטר חצי הלירה של השנים ההן. במהלך השנים, האתר והמערות שבו סבלו מהזנחה וחלקם אף הושחת.
"לפני כעשור רשות העתיקות יזמה, ביחד עם שותפיה בעיריית ירושלים ובהרל"י, את שיקום המערות ושימורן. רשות העתיקות מקווה כי כתוצאה מפעולה זו, שנעשתה על ידי צוות משמרים מקצועי מטעמה, יתאפשר כעת לתושבי השכונה ולמבקרים בגן ליהנות משכיות חמד אלה, ודרך הביקור במקום ללמוד ולהכיר את שרידי עברה המפוארים של העיר".
יצוין כי הגן פותח על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה ורשות העתיקות.
הגן פותח על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה ורשות העתיקות, .